הרווחים שעליהם תוטל התוספת מחושבים לפי אחת משתי חלופות:
- חלופת המס - מבוססת על הרווחים שהופקו בפועל לפי הדוחות למס הכנסה.
- החלופה החשבונאית - נשענת על יתרת העודפים בדוחות הכספיים של החברה לשנת המס שקדמה לשנת הבדיקה.
בחברות ותיקות - שנוסדו לפני 1996 - יחושב הסכום החל מאותה שנה ועד סוף שנת המס שקדמה לנבדקת.
נכסים מיוחדים ורווחים פטורים
החוזר מגדיר רשימה סגורה של "נכסים מיוחדים" - ובהם ניירות ערך, מזומן, הלוואות, נכסים פיננסיים וזכויות במקרקעין - שבגינם תחויב החברה בתוספת המס. לעומת זאת, רווחים שמקורם בפעילות תעשייתית, במפעלים מועדפים או במוסדות כספיים נחשבים רווחים פטורים.
הקלות לחברות המשקיעות בצמיחה
החוק מאפשר ניכוי חלקי של "מגן הוצאות" ו"מגן נכסים" - כלומר, הוצאות מוכרות לצורכי מס והשקעות יצרניות ארוכות טווח - לצורך הקטנת סכום המס. מגן זה נועד להבחין בין חברות שמחזיקות רווחים לצורכי השקעה עסקית לבין כאלה המשתמשות בהם לצבירה פרטית.
תוספת המס תשולם עד 30 באפריל של השנה שלאחר שנת המס הנבדקת, ולא תחול עליה חובת מקדמות. אי־תשלום במועד יגרור ריבית והצמדה לפי סעיף 159א לפקודה.
הוראות מעבר והקלות עד 2030
כדי לאפשר הסתגלות, נקבע מנגנון מעבר לחמש שנים. חברה שתחלק בכל אחת משנות המס 2030-2025 דיבידנד של לפחות 20% מהרווחים הצבורים ליום 31 בדצמבר 2024, לא תחויב בתוספת המס על אותם רווחים. ככל שהחלוקה תגדל - כך תוארך תקופת הפטור. חלוקה עד סוף נובמבר 2025 בשיעור של 5% לפחות תפטור את החברה מתשלום המס באותה שנה.
מדובר באחד הצעדים המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות נגד תופעת חברות הארנק. התוספת הקטנה יחסית - 2% בלבד - מבטאת פיצוי למדינה על דחיית המס ומעודדת בעלי שליטה למשוך דיבידנדים או להשקיע בנכסים ריאליים.
המהלך משתלב במדיניות משרד האוצר להגביר את השקיפות ולצמצם פרצות מס, תוך עידוד השקעה יצרנית. רשות המיסים מבהירה כי מטרתה אינה להכביד אלא להשוות תנאי מיסוי בין עצמאים לבין בעלי חברות מעטים ולמנוע עיוותים.
החוזר החדש מבהיר לראשונה כיצד יחושבו הרווחים העודפים, מה נחשב נכס מיוחד, כיצד מיישמים את הוראות המעבר ומהן החובות של כל חברה תושבת ישראל. בכך מציבה רשות המיסים מסגרת יישום ברורה לחוק החדש, שצפוי להשפיע על אלפי חברות מעטים הפועלות במשק.