X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   חדשות
"פחות אופנה, יותר זהות יציבה" [עיבוד AI]
המגמה התהפכה: פחות סטודנטים באקדמיה האמריקנית מגדירים עצמם לא-בינאריים
סקרי ענק באוניברסיטאות מצביעים על ירידה של כמעט מחצית בשיעור הסטודנטים בזהויות טרנס וקוויר מאז 2023 המגמה בולטת במיוחד במוסדות עילית החוקרים קושרים את הירידה לשיפור במצב הנפשי של צעירים הפרופסור קאופמן: "זהות מגדרית אינה עוד סמל להשתייכות חברתית"
מגמה חדשה באקדמיה האמריקנית. דוח חדש מאת הפרופסור אריק קאופמן, חוקר מדע המדינה במכללת בירקבק שבאוניברסיטת לונדון וממייסדי המרכז לחקר החברה ההטרודוקסית (CHSS), חושף ירידה חדה במספר הסטודנטים האמריקנים המזדהים כטרנסג'נדרים, קוויר או לא־בינאריים. קאופמן נחשב לאחד הקולות הבולטים בעולם האקדמי התומכים בחופש מחשבה ובביקורת על תופעת התקינות הפוליטית ("פוליטיקלי קורקט") באוניברסיטאות.
הדוח מתבסס על סדרת סקרים רחבי־היקף שנערכו במוסדות שונים להשכלה גבוהה. על-פי הנתונים, שיעור הסטודנטים שהגדירו את עצמם כלא־בינאריים ירד מ־6.8 אחוזים בשנת 2023 לכ־3.6 אחוזים בלבד בשנת 2025. מדובר בצניחה של כמעט מחצית בתוך שנתיים בלבד.
במוסדות עילית כמו אוניברסיטת בראון והפנימייה היוקרתית אנדובר, הירידה אף חדה יותר: מ־5 אחוזים ל־2.6 אחוזים בבראון ומכ־9 אחוזים לכ־3 אחוזים באנדרובר. קאופמן מסביר כי "זהויות טרנס וקוויר מאבדות את קסמן בקרב הדור הצעיר, בעיקר במקומות שבהם הפכו בעבר לסמל חברתי".
מאופנה תרבותית אל זהות אישית
הדוח של קאופמן קובע שהירידה אינה תוצאה של שינוי פוליטי או דתי. לדבריו, לא נרשמה עלייה משמעותית בשמרנות הפוליטית של הצעירים, וגם רמות הדתיות נותרו כמעט ללא שינוי.
לעומת זאת, ניכר מתאם בין השיפור בבריאות הנפש של צעירים בשנים האחרונות לבין הירידה בהזדהות כ־BTQ+ [זהויות להטב"קיות חדשות, ובעיקר הקבוצות המזדהות כטרנס, קוויר וביסקסואל]. לאחר תקופת מגפת הקורונה שבה נרשמו שיאים של דיכאון וחרדה, חלק גדול מהצעירים חזר לתחושת יציבות וביטחון עצמי - וייתכן שעם כך גם פחת הצורך להגדיר את הזהות המינית או המגדרית כדרך לביטוי אישי או למרד חברתי.
קאופמן מסכם: “אנו עדים לשיבה של צעירים רבים לזהות טבעית ופשוטה יותר. מגמה זו אינה נובעת מלחץ חיצוני אלא מתהליך התבגרות תרבותי. הזהות אינה עוד הצהרה פומבית - היא חוזרת להיות חלק שקט מהחיים האישיים”.
סקרי ענק מאששים את הממצאים
הדוח מתבסס על שלושה מקורות מרכזיים:
  • סקרי FIRE - גוף אמריקני לחופש ביטוי בקמפוסים, הסוקר מדי שנה עשרות אלפי סטודנטים.
  • סקרי HERI - מחקר רב־שנתי של אוניברסיטת קליפורניה, הסוקר סטודנטים בשנת לימודיהם הראשונה.
  • שינוי דורי: דור חדש חושב אחרת
    המחקר מצביע על כך שהירידה המשמעותית ביותר מתרחשת בקרב מחזורי הסטודנטים החדשים - אלה שנולדו סביב שנת 2007, הידועים בדור ה־Z הצעיר. בקבוצה זו, שיעור ההזדהות כלא־בינאריים נמוך משמעותית מאשר בקרב הסטודנטים המבוגרים מהם.
    החוקרים מסיקים כי מדובר בתופעה דורית: דורות צעירים יותר מתרחקים מהשפה האידיאולוגית שהפכה את המגדר לשדה מאבק פוליטי, ומבקשים להחזיר את הדיון אל חייהם האישיים ולא אל הזירה הציבורית.
    זהות, מדידה והסתייגויות
    כמה חוקרים שמרנים רואים בממצאים הללו "תיקון טבעי" לאחר תקופה ארוכה של עודף עיסוק בזהויות. אך גם הם מזהירים מהסקת מסקנות חפוזות. ראשית, ההגדרות עצמן משתנות מסקר לסקר. המונח "לא־בינארי" או "קוויר" יכול לכלול קבוצות שונות, והניסוח עשוי להשפיע על התוצאה.
    שנית, ייתכן שחלק מהצעירים מעדיפים כיום לשמור על פרטיות ולא להשיב בגלוי על שאלות הנוגעות לזהותם.
    ולבסוף, יש להבחין בין מגמות במוסדות עילית - שבהם השיח הציבורי חזק מאוד - לבין כלל הציבור, שבו השינוי מתון יותר.
    השלכות על האקדמיה והחברה
    הדוח קורא למוסדות להשכלה גבוהה לבחון מחדש את דרכי ההתייחסות לזהות מגדרית בקמפוסים. קאופמן מדגיש כי "יש לכבד כל אדם באשר הוא, אך גם לשמור על חופש הביטוי ועל האפשרות להביע דעה מבלי לחשוש מהוקעה".
    הוא ממליץ לקיים סקרים עקביים לאורך שנים, לאפשר שיח פתוח ושקוף, ולתת מקום גם לסטודנטים שאינם רואים בזהות מגדרית שדה אידיאולוגי. במילים אחרות - פחות סיסמאות, יותר הקשבה.
    הנתונים החדשים מאשרים כי גל הזהויות החלופיות, שהתרחב באקדמיה האמריקנית בעשור האחרון, נמצא בירידה. זהו שינוי תרבותי ולא רק סטטיסטי - חזרה מסוימת לערכים של בהירות, יציבות והבחנה טבעית בין מגדרים.
    עם זאת, גם בקרב חוקרים שמרנים קיימת הסכמה כי הנושא רגיש ודורש בירור מדויק. המסקנה הבולטת של קאופמן: החברה הצעירה בארצות הברית נכנסת לשלב בוגר יותר - פחות אידיאולוגי, יותר אישי.
Author
עורך חדשות | News1 | דוא"ל
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X ↗ ; פייסבוק ↗
תאריך:  20/10/2025   |   עודכן:  20/10/2025
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
  בג"צ קול העם   חופש הביטוי
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
המגמה התהפכה: פחות סטודנטים באקדמיה האמריקנית מגדירים עצמם לא-בינאריים
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עידן יוסף
הצעת החוק שיזם ח"כ שמחה רוטמן מבקשת לקבוע מגבלות זמן לחקירה ולהגשת כתב אישום    בדיון ועדת החוקה נחשפו נתונים על תיקים שנמשכים עד 11.5 שנים    גורמי אכיפה מזהירים מפני פגיעה באינטרס הציבורי ובחקר האמת
עידן יוסף
הדיון בוועדה חשף עיכובים ממושכים בין המשטרה לפרקליטות באישור פתיחת חקירות בעבירות הסתה לטרור    נתוני הפרקליטות מצביעים על תגובה מהירה לתיקים דחופים אך טיפול ממושך בתיקים רגילים    רוטמן: "מערכת פורעת חוק שלא נותנת דין וחשבון לממשלה ולכנסת"
עידן יוסף
שר המושבות הגביל את העלייה ואת רכישת הקרקעות ליהודים בארץ ישראל    ספרו נועד לאזן בין ההבטחות לערבים וליהודים אך נתפס כהפניית עורף להצהרת בלפור    עורר סערה והביא למחאה חריפה מצד היישוב והנהגת התנועה הציונית
עידן יוסף
רשות המיסים פרסמה חוזר מקצועי המסדיר את אופן חישוב תוספת המס על רווחים שלא חולקו בחברות מעטים    התוספת - בשיעור 2% לשנה    החיוב יחול רק על חברות תושבות ישראל    נקבעו מנגנונים להקלות ולפטורים במקרים מסוימים    המטרה: לצמצם שימוש בחברות ארנק ולעודד השקעה ריאלית במשק
עידן יוסף
ראש הממשלה פתח את מושב הכנסת והציג את עיקרי סדר היום הממשלתי    תקציב המדינה לשנת 2026 יובא בקרוב לאישור הכנסת    חוק גיוס חדש יוביל לגיוס עשרת אלפים בני ישיבות בתוך שנתיים    ראש האופוזיציה לפיד תקף את האשמה המוטלת על ההנהגה ועל התנהלות המלחמה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il