מגמה חדשה באקדמיה האמריקנית. דוח חדש מאת הפרופסור אריק קאופמן, חוקר מדע המדינה במכללת בירקבק שבאוניברסיטת לונדון וממייסדי המרכז לחקר החברה ההטרודוקסית (CHSS), חושף ירידה חדה במספר הסטודנטים האמריקנים המזדהים כטרנסג'נדרים, קוויר או לא־בינאריים. קאופמן נחשב לאחד הקולות הבולטים בעולם האקדמי התומכים בחופש מחשבה ובביקורת על תופעת התקינות הפוליטית ("פוליטיקלי קורקט") באוניברסיטאות.
הדוח מתבסס על סדרת סקרים רחבי־היקף שנערכו במוסדות שונים להשכלה גבוהה. על-פי הנתונים, שיעור הסטודנטים שהגדירו את עצמם כלא־בינאריים ירד מ־6.8 אחוזים בשנת 2023 לכ־3.6 אחוזים בלבד בשנת 2025. מדובר בצניחה של כמעט מחצית בתוך שנתיים בלבד.
במוסדות עילית כמו אוניברסיטת בראון והפנימייה היוקרתית אנדובר, הירידה אף חדה יותר: מ־5 אחוזים ל־2.6 אחוזים בבראון ומכ־9 אחוזים לכ־3 אחוזים באנדרובר. קאופמן מסביר כי "זהויות טרנס וקוויר מאבדות את קסמן בקרב הדור הצעיר, בעיקר במקומות שבהם הפכו בעבר לסמל חברתי".
מאופנה תרבותית אל זהות אישית
הדוח של קאופמן קובע שהירידה אינה תוצאה של שינוי פוליטי או דתי. לדבריו, לא נרשמה עלייה משמעותית בשמרנות הפוליטית של הצעירים, וגם רמות הדתיות נותרו כמעט ללא שינוי.
לעומת זאת, ניכר מתאם בין השיפור בבריאות הנפש של צעירים בשנים האחרונות לבין הירידה בהזדהות כ־BTQ+ [זהויות להטב"קיות חדשות, ובעיקר הקבוצות המזדהות כטרנס, קוויר וביסקסואל]. לאחר תקופת מגפת הקורונה שבה נרשמו שיאים של דיכאון וחרדה, חלק גדול מהצעירים חזר לתחושת יציבות וביטחון עצמי - וייתכן שעם כך גם פחת הצורך להגדיר את הזהות המינית או המגדרית כדרך לביטוי אישי או למרד חברתי.
קאופמן מסכם: “אנו עדים לשיבה של צעירים רבים לזהות טבעית ופשוטה יותר. מגמה זו אינה נובעת מלחץ חיצוני אלא מתהליך התבגרות תרבותי. הזהות אינה עוד הצהרה פומבית - היא חוזרת להיות חלק שקט מהחיים האישיים”.