החברה היזמית מ.מ בוני המרכז חברה לבניין והשקעות מחדרה הגישה לביהמ”ש המחוזי בת”א תביעה על סך 43.5 מיליון שקלים כנגד 21 בעלי דירות בבית משותף ברחוב יהודה המכבי 51 בתל אביב, בטענה להפרת הסכם תמ”א 38 בנוגע לבניין.
בכתב התביעה נאמר כי בין הצדדים נחתם בחודש מרס 2010 הסכם שעל פיו התחייבה התובעת לבצע חיזוק של הבניין בהתאם לדרישות תמ”א 38 ביחס ליסודות והקירות החיצוניים של הבניין, בניית ממ”דים, תוספת מרפסות, הוספת פירי מעליות, החלפת תשתיות משותפות, תשלום שכר דירה, מיסים וביטוח.
בתמורה לכך הייתה זכאית התובעת לקבלת הזכויות ולבניית קומה וחצי מעל גג הבית המשותף – קומה אחת ובה שתי דירות בכל כניסה (סה”כ ארבע דירות) וחדרי יציאה לגג מהדירות. עוד הוסכם כי היה והתובעת תצליח לקבל היתר בנייה לקומה נוספת מעבר לקומה וחצי האמורות, היא תהא זכאית לזכויות גם של קומה זו כנגד תשלום סך של 600,000 שקלים לנתבעים.
הצדדים הסכימו, כמקובל בפרויקטים בתחום הנדל”ן ותמ”א 38 בפרט, כי תנאי מוקדם לחיוב התובעת לפעול על-פי ההסכם הוא רישום הערת אזהרה לטובתה, לשם הבטחת זכויותיה בפרויקט ולמניעת ביצוע עסקה נוגדת.
לטענת התובעת, היא עמדה בהתחייבויותיה כלפי הנתבעים לרבות המצאת ערבות בנקאית והסרת המסוכנות מהבניין, אולם הנתבעים מנעו את רישומה של הערת האזהרה שלא נרשמה מעולם, על-אף שהיא כבר השקיעה מהונה העצמי סכומים ניכרים לשם ביצוע הפרויקט.
בנוסף, לטענתה, עיכבו הנתבעים במשך חודשים ארוכים את אישור תוכניות השינויים שנשלחו אליהם כדי להשיג תמורות שהם דרשו ולא היו זכאים להן, בדמות הגדלת החלונות והוויטרינות. כל אחת מהדרישות הצריכה שינוי של תכנון הפרויקט, גררה עלויות חדשות וגרמה לעיכובים משמעותיים ביותר בתכנון ובביצוע. גם לאחר שהתובעת הסכימה לכל הדרישות, סירבו הנתבעים לחתום על תוכניות השינויים והבקשה להיתר ולא אישרו לה לחתום בשמם, וכך נמנעה הגשת הבקשה.
לדברי התובעת, בשל העיכובים שגרמו הנתבעים של למעלה משנה בביצוע הפרויקט, היא נאלצה לפעול מבעוד מועד להארכת תוקפו של היתר הבנייה והצליחה להביא להארכתו. לטענתה, ניתן היה להאריך את ההיתר אף יותר אלמלא היו הנתבעים מפרים את ההסכם באופן יסודי, מודיעים על ביטולו שלא כדין, מחלטים ערבויות שלא כדין ואף תופסים חזקה ומחליפים מנעולים בשער האתר.
כל זאת, לטענתה, בטענה עובדתית כוזבת שלפיה אין היתר בנייה בתוקף, בשעה שכבר בוצעו עבודות ביסוס וחיזוק לבניין, תוספת ממ”דים ומרפסות ובניית פירי מעליות.
עוד טוענת התובעת, המיוצגת על-ידי עוה”ד יהודה גרינהויז–לנדוי ומתן ליפשיץ, כי הנתבעים הפרו את ההסכם גם בכך שמנעו ממנה לממש את זכותה לקבלת ליווי פיננסי לפרויקט. לדבריה, הנתבעים העבירו ליזם אחר את הזכויות שלטענתה הגיעו לה וכן את יתר הזכויות בפרויקט, במסגרת עסקה שבה יקבלו דירות חדשות, חניות תת־קרקעיות ואפשר שגם מחסנים ותמורות נוספות – התעשרות שלא כדין על חשבונה.
התובעת מציינת כי בדצמבר 2018 הגישה כתב תביעה למתן סעדים הצהרתיים וכן סעד של אכיפה, ובמסגרתו קיבלה בהסכמת הנתבעים היתר לפיצול סעדים ולתבוע את נזקיה הכספיים בתביעה נפרדת לאחר שייגבשו. טרם הוגש כתב הגנה.