בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה כנגד אסם נסטלה ישראל, אחת מקבוצות המזון הגדולות, בטענה להטעיה צרכנית. בבקשה נאמר כי אחד ממותגיה המרכזיים של אסם הוא מותג הקטשופ הנמכר על ידה כיום בשלוש תצורות: “קלאסי”, 56% פחות סוכר ו“חריף”.
בבקשה מצוין כי בשנת 2017 השיקה אסם מוצר חדש בסדרת הקטשופ: “50% פחות סוכר”, תוך ציון על גבי האריזה כי תכולת המוצר היא 710 גרם וכי הוא מכיל 40 גרם פחות מהמוצר הרגיל, דהיינו מהקטשופ ה”קלאסי” שמשקלו 750 גרם. עוד ציינה אסם כי הפחתת הסוכר מהקטשופ הקלאסי הפחיתה את משקל המוצר אך נפח המוצר נותר זהה. בשנת 2021 השיקה מוצר נוסף בסדרת הקטשופ: “56% פחות סוכר” תוך שציינה על גבי האריזה כי תכולתו היא 690 גרם, הפחתה של 20 גרם לעומת גרסת ה–710 גרם, וכי אין שינוי בנפח המוצר למרות הפחתת הסוכר.
ואולם, נטען בבקשה, על–אף הצהרותיה המטעות של אסם, נפח הקטשופ המופחת לא נותר זהה אלא קטן בהשוואה לנפח הקטשופ הקלאסי. דהיינו בשני המוצרים המופחתים 50% פחות סוכר ו“56% פחות סוכר - כשר לפסח”, נמדדה ירידה ניכרת בנפח ביחס למוצר הקלאסי, ירידה הנעה בין כ-10 מ”ל ל-21 מ”ל, בניגוד למצגים שפרסמה אסם שלפיהם הנפח נשאר זהה חרף הפחתת הסוכר. בבקשה נאמר כי מממצאי בדיקת מעבדה מטעם מכון התקנים שבחנו את משקלם ונפחם של מוצרי הקטשופ האמורים, עולה כי הם מפריכים באופן ברור את הטענה של אסם לפיה שינוי המשקל נבע ממשקלו הסגולי הגבוה של הסוכר בלבד מבלי שהדבר השפיע על נפח המוצר.
נוסף על כך, אסם ציינה על גבי אריזת הקטשופ המופחת סוכר כי הוא ללא תוספת ממתקים, ואולם בעיון ברשימת הרכיבים מופיע “מיץ מרוכז מפרי המונק” – רכיב המשמש בפועל כממתיק. לסיכום נטען בבקשה כי אסם יצרה מצג לפיו מוצרי הקטשופ 50% פחות סוכר ו–56% פחות סוכר זהים בנפחם למוצר הקטשופ הקלאסי כך שהצרכנים סברו כי הם רוכשים את אותה כמות מוצר, פשוט בריאה יותר, ואולם בפועל, כפי שהוכח בבדיקות מעבדה, נפח המוצרים המופחתים בסוכר קטן בפועל ביחס לנפח הקטשופ הקלאסי.
בנוסף, בעת השקת המוצר המופחת בסוכר, הדגישה אסם כי הוא יימכר באותו מחיר של המוצר הקלאסי כדי להמחיש כי מדובר באלטרנטיבה שוות ערך. בבקשה שהוגשה על–ידי הדס לבמור, תושבת ירושלים, נטען כי עקב התנהלותה של אסם רכשו צרכנים את מוצרי הקטשופ 50% פחות סוכר ו-56% פחות סוכר בהסתמך על מצגיה של אסם לפיהם הפחתת הסוכר אינה משפיעה על נפח המוצר או על מחירו, ואולם בפועל המוצרים נמכרו בנפח קטן יותר ולעיתים אף במחיר גבוה יותר מהקטשופ הקלאסי, והצרכנים שילמו תמורה עודפת בעבור כמות מופחתת.
כך נאמר בבקשה שהוגשה באמצעות עוה”ד איתי ארגוב ואסף פינק: הפיקה אסם רווח בלתי הוגן מפער זה הן כתוצאה מהפחתת כמות המוצר בכל יחידה, והן כתוצאה מהמשך גביית מחיר זהה ואף גבוה יותר, ובכך נגרם לצרכנים נזק כספי ישיר המתבטא בתשלום יתר, ובנוסף נזק בלתי ממוני המתבטא בפגיעה באמון הציבור באסם ופגיעה בוודאות המסחרית, שהם מרכיבים בסיסיים במערכת היחסים שבין עוסק לצרכן. טרם התקבלה תגובה של אסם.