אלעזר במברגר, לשעבר מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, פנה לוועדה למתן היתרים (הגבלות לאחר פרישה) בבקשה לקיצור תקופת הצינון החלה עליו, כך שתעמוד על חמישה חודשים בלבד. לדבריו, מועד פרישתו מתפקידו, לאחר כהונה בת ארבע שנים, היה ב-5 במאי. הגוף שבו הוא מבקש לקבל היתר העסקה הוא חברת עמידר החדשה – החברה הלאומית לשיכון בישראל. במברגר מציין כי לאחר סיום כהונתו, הוצע לו לשמש כדירקטור בעמידר, וזאת על בסיס ההיכרות המקצועית עמו במסגרת תפקידו, הניסיון שצבר, וכן תפקידו הקודם כיועץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון. הפנייה אליו, כך לדבריו, נעשתה על-ידי שר הבינוי והשיכון או מי מטעמו, מתוך היכרות עמו כגורם בעל ידע וניסיון בתחום הדיור הציבורי ובפעילותה של עמידר, עוד מתפקידו הקודם כיועץ המשפטי למשרד. לדבריו, יש ביכולתו לסייע בקידום מיטבי של היעדים הציבוריים שבתחום סמכותה של עמידר. במברגר מדגיש כי הפעילות השוטפת מול עמידר התנהלה על-ידי סמנכ"לית הרשות, עינת גנון, שהייתה כפופה לו, וללא מעורבותו הישירה. לדבריו, הממשקים עם עמידר היו מצומצמים והיוו חלק קטן בלבד מהיקף פעילות הרשות בכלל ומהיקף פעילות הסמנכ"לית בפרט. לטענתו, מאחר שעמידר משמשת כזרוע ביצוע של משרד הבינוי והשיכון, עמדת הוועדה בעבר משקפת גישה מקלה, ויש בכך שיקול כבד משקל לקיצור תקופת הצינון. לדבריו, החשש לפגיעה בטוהר המידות מצטמצם מאוד, ואף אינו מתעורר כלל, ולכן אין הצדקה לתקופת צינון ארוכה. בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, טוען במברגר כי ניתן להסתפק בתקופת צינון קצרה. מאחר שמדובר בחברה ממשלתית הפועלת באופן מובהק כזרוע ביצועית של משרד הבינוי והשיכון, הוא סבור כי יש לקצר את התקופה באופן משמעותי, ולהסתפק בחמישה חודשים בלבד. בפנייתו לוועדה מציין במברגר כי עמדת הלשכה המשפטית של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית היא שאין מניעה לכך שישמש כדירקטור בעמידר. לדברי הלשכה, סוג הממשקים שהיו בין עמידר לבין במברגר והיקפם אינם מלמדים על פגם בטוהר המידות. עוד נמסר כי במהלך השנתיים האחרונות לא עסק כלל בענייני עמידר, וכי במסגרת תפקידו, העיסוק בענייני החברה היה מוגבל להיבטי ההתחדשות העירונית בלבד, כאשר עיקר הממשקים נעשו כאמור על-ידי סמנכ"לית הרשות.