שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הודיע כי בכוונתו להטיל מס קבוע על הבנקים אשר לטענתו רמות הרווחיות שלהם הן "בלתי נסבלות", כלשונו. את הדברים אמר (יום ג', 4.11.25) במסיבת עיתונאים שקיים להצגת עקרונות תקציב 2026. לדבריו, המס שיוטל על הבנקים צפוי להיות מס מיוחד וקבוע שיהיה תלוי בריבית. "זה לא יהיה מס חד-פעמי כמו שנה שעברה", אמר והוסיף כי הוא אומנם איש ימין כלכלי ורוצה שאנשים ירוויחו הרבה, אבל מעבודה - לא סתם כי הנגיד העלה את הריבית. "הם (הבנקים) חזרו לסורם ולוקחים ריביות גבוהות. הם קפצו מהכנסות של 8-9 מיליארד שקל ל-30 מיליארד שקל. אלו שולי רווח שלא קיימים בסקטורים אחרים", אמר. עוד הוסיף כי הוא מעוניין להרחיב את התחרות במערכת הבנקאית הישראלית ומעוניין בכניסת עוד שלושה או ארבעה שחקנים חדשים למערכת הבנקאית הישראלית. בעקבות דברים אלו רשם מדד הבנקים בבורסה בתל אביב ירידה של עד 2%. לאחר זמן התמתנה הירידה ל-1.18%. שר האוצר ציין כי בכוונתו להביא את תקציב המדינה לשנת 2026 לאישור הממשלה ב-4 בדצמבר, וכי הוא מתכוון להביא אותו לאישור סופי בכנסת עד לסוף חודש מרס 2026. עוד טען כי סיכם עקרונית את לוחות הזמנים עם ראש הממשלה. "זה לא נורא שנכנסים לשנה בתקציב המשכי", אמר. הכלכלן הראשי באוצר, שמואל אברמזון, מתח במסיבת העיתונאים ביקורת חריפה על מערכת הביטחון ועל האופן הבזבזני שבו השתמשה בתקציב ימי המילואים במלחמת חרבות ברזל. על-פי נתוני משרד האוצר, הוצאות המלחמה עד כה הגיעו ל-250 מיליארד שקל. בכירים במשרד טענו כי משרד הביטחון ניצל לרעה את ימי המילואים באופן שהוביל לבזבוז של מיליארדי שקלים. "כל שקל מיותר לתקציב הביטחון הוא שקל נוסף במיסים לאזרחי ישראל", אמר. לדבריו, תחזית הצמיחה לשנת 2025 הופחתה מ-3.1% ל-2.8%, ולעומת זאת, התחזית לשנת 2026 עודכנה כלפי מעלה מ-5.1% ל-5.2%. זאת לעומת תחזית בנק ישראל הפסימית יותר - 2.5% לשנת 2025 ו-4.7% לשנת 2026. אברמזון הדגיש כי אף שהתחזית לשנה הבאה נראית חיובית יותר, "אובדן התוצר כתוצאה מהמלחמה לא יתאושש במלואו, ופרמיית הסיכון של ישראל עדיין לא חזרה לרמה ששררה לפני הלחימה", אמר.