באולם בית המשפט בפרובידנס, רוד איילנד, התרחש רגע נדיר של חמלה אנושית, כזה שמזכיר לכולנו את כוחה של אנושיות גם בתוך מערכת משפטית נוקשה. ארתור, לוחם ותיק בן 88 ממלחמת וייטנאם, ישב בכיסא גלגלים מול השופט פרנק קפריו, כשעל כתפיו רובץ איום ממשי: ביתו הישן והמתפורר עמד בפני הריסה, לאחר שקנסות עירוניים בגין ליקויים בטיחותיים הצטברו לסכום שלא היה ביכולתו לשלם. הסיפור התפרסם לאחר מותו של קפריו באוגוסט השנה. השופט קפריו, הידוע בגישתו האנושית והחומלת, הקשיב לדבריו של ארתור, שפרץ בבכי במהלך הדיון. במקום להמשיך בהליך המשפטי הצפוי, קפריו עצר את הדיון, ביקש הפסקה קצרה, ויצא מהאולם. מאחורי הקלעים, כך התברר מאוחר יותר, הוא הרים מספר טלפונים - לא לעורכי דין, אלא לוותיקי צבא ולקבלנים מקומיים. כאשר חזר לאולם, הפתיע את הנוכחים: הוא ביטל את כל הקנסות שהוטלו על ארתור, והודיע כי קבוצת מתנדבים - בהם לוחמים לשעבר ובעלי מקצוע - תדאג לשפץ את ביתו של הווטרנר, ללא כל עלות. "זה המעט שאנחנו יכולים לעשות למען מי שנתן את חייו למען המדינה", אמר השופט. אך הרגע המרגש ביותר עוד היה לפניו. קפריו ירד מהדוכן, ניגש אל ארתור, חיבק אותו בחום ולחש באוזנו: "שירתת אותנו - אנחנו לא שוכחים את זה". הסיפור, שתועד והופץ ברשתות החברתיות, הפך לוויראלי תוך שעות ספורות, וזכה לאלפי תגובות נרגשות. רבים שיבחו את השופט על האנושיות והרגישות, והביעו תקווה שמקרים כאלה יהפכו לנורמה ולא לחריג.