תאגיד יכול לתבוע פיצוי על נזקים בלתי ממוניים שנגרמו לו בשל לשון הרע נגדו - קובע לראשונה (9.11.25) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין. בעבר פסק בית המשפט העליון, כי תאגיד יכול לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק. בין שופטי העליון התגלעה כעת מחלוקת בשאלה, האם ההלכה החדשה, המותנית בהוכחת גובה הנזק, חלה על כל סוגי התאגידים או רק על חלקם. חוק איסור לשון הרע מאפשר לפסוק פיצוי שאינו מוגבל בסכום על נזק מוכח, ולחלופין - פיצוי ללא הוכחת נזק בתקרה הקבועה בחוק (כיום - 70,000 שקל, וסכום כפול אם הוכחה כוונה לפגוע). שטיין דוחה את הטענה, לפיה לתאגיד יש רק אינטרסים ממוניים ולכן אינו יכול לתבוע על נזקים שאינם ממוניים. הוא אומר: "לתאגיד אין נפש ועל כן פרסום לשון הרע על-אודותיו אינו יכול להסב לו עוגמת נפש או חוויה מסוג של כאב וסבל. ברי הוא, כי בהיבט זה קיים הבדל מהותי בין תאגיד לאדם בשר-ודם, ועל כן תאגיד אינו יכול לתבוע פיצויים בגין פגיעה ברגשותיו. "עם זאת, לית מאן דפליג כי תאגיד – גם כזה שמונע משיקולי רווח והפסד, ותו לא – מחזיק באינטרסים שאינם ממוניים, ובראשם מוניטין ומעמד ציבורי. פגיעה במוניטין ובמעמדו הציבורי של תאגיד הופכת אותו לאטרקטיבי פחות – גם כאשר אינה מסבה לתאגיד שום הפסד בעל אופי ממוני. זאת, מאחר שמאחורי התאגיד והנראוּת שלו עומדים אנשים בשר ודם. "...העדר פגיעה ממונית בנקודת זמן בראשיתית – הקרובה לזמן הפגיעה בשמו הטוב של תאגיד – אינו מחסן את התאגיד מפני ספיגת הפסדים ממוניים בעתיד לבוא אחרי הטמעת המסר השלילי אודותיו על-ידי הציבור. אם כן, ההערכה החברתית שציבור רוחש כלפי תאגיד היא אינטרס לא ממוני אך ממשי וחשוב; ולעניין זה אין שום הבדל בין תאגיד מסחרי לבין תאגיד שתכליתו העיקרית היא תכלית ציבורית שאינה קשורה כלל להשאת רווחים. חוק איסור לשון הרע בא להגן על אינטרס זה, וכך נעשה גם אנחנו". שטיין מסכם: "הכתמת שמו הטוב של תאגיד יכולה לפגוע במוניטין ובהערכה החברתית שהציבור רוחש לו גם כאשר אינה מסבה לתאגיד נזק כלכלי-מסחרי בטווח הזמן הקרוב ובכלל... משהגענו למסקנה כי תאגידים, מסחריים ובלתי מסחריים כאחד, עלולים לספוג נזקי לשון הרע שאינם מתבטאים באובדן ממוני או רכושי – לא נותר לנו אלא לקבוע כי נזקים אלה ראויים לפיצוי. "...לא תהא זו הפרזה אם אומר כי מוניטין של תאגיד נמנה עם האינטרסים המשמעותיים ביותר שלו. מוניטין טוב אינו צומח יש-מאין. מדובר בפרי מאמציהם של העומדים בראש התאגיד ועבודתם הקשה. משכך הוא, שומה עלינו לקבוע, באופן חד וברור, כי פגיעה במוניטין של תאגיד על-ידי מעשה עוולה המוגדר כלשון הרע מסבה לו נזק בר-פיצוי – גם כשהתאגיד אינו סובל מפגיעה ממונית-כלכלית".