"אני משתתק – סוג של", כתב בשבוע שעבר וורן באפט בעוד אחד ממכתביו הידועים לבעלי המניות של ברקשייר-האת'ווי. הוא יפרוש בסוף השנה מתפקידו כמנכ"ל ויעביר אותו לידי גרגורי אייבל, וממרומי 95 שנותיו באפט תוהה: "האם יש רכיב קסם כלשהו במים של אומהה?" יהא המתכון אשר יהא, הוא יצר את המשקיע המצליח ביותר בארה"ב ותומך נלהב של השוק החופשי – אומר וושינגטון פוסט במאמר המערכת. לפני 60 שנה נטל באפט מפעל טקסטיל כושל והפך אותו לקבוצה בשווי טריליון דולר, כולל החזקות ב-320 מיליארד דולר בחברות כמו אפל, אמריקן אקספרס וקוקה-קולה. הקבוצה יצרה מיליוני משרות ברחבי העולם [כולל ישקר בישראל] והניבה עושר עצום לבעליה ולקוחותיה. כאחד המשקיעים הטובים ביותר בהיסטוריה, באפט פורש בשווי נטו של 150 מיליארד דולר. הוא יזם אמריקני בכל רמ"ח איבריו: גאה בהישגיו, אסיר תודה למערכות שאפשרו אותם וער לחובתו האתית להעניק בחזרה. הוא כבר תרם למעלה מ-60 מיליארד דולר, ומתכנן לתרום כמעט את כל יתר הונו בשנותיו האחרונות. לא כל ה"באפטיזם" יצרו שוויון. "חוק באפט", הצעת חוק בה תמך ברק אובמה בהתלהבות ב-2012, היה עלול לפגוע בהשקעות. כאשר התלונן שהוא משלם פחות מס ממזכירתו, רבים חשבו בטעות שהעשירים אינם משלמים הרבה. אבל בעידן של העדפת מקורבים ושחיתות, אזהרותיו של באפט בנוגע להוגנות והזדמנויות חשובות מתמיד. הפוסט עצמו יצא נשכר במישרין ממחויבותו של באפט. הוא היה חבר במשך עשרות שנים במועצת המנהלים של החברה ואיש אמון של הבעלים האגדית, קתרין גראהם. מעורבותו הבטיחה שקרן הפנסיה של העובדים הייתה ממומנת אף מעבר לצרכיה. ברקשייר-האת'ווי היא גם בעלת מניות באמזון – שבעל השליטה בה, ג'ף בזוס, שולט כיום בעיתון. המבט לטווח ארוך היה רכיב מפתח בהצלחתו של באפט. במכתבו הנוכחי הוא מזכיר, כי מניית החברה איבדה 50% מערכה שלוש פעמים ב-60 השנים האחרונות וכי זה כנראה יקרה שוב. "אל תתייאשו; ארה"ב תתאושש וכם מניות ברקשייר", הוסיף. הוא מציע לקוראיו לא לייסר את עצמם על שגיאות העבר, אלא ללמוד קצת מהן ולהמשיך הלאה. הוא קורא להם לבחור בזהירות את גיבוריהם ואז לחקות אותם. הוא מייעץ לנהוג תמיד בחביבות ומסיים: "אני מאחל לכולכם חג הודיה שמח. כן, גם לאידיוטים; לעולם לא מאוחר להשתנות".