שתי חוות דעת מקצועיות מהודקות הונחו על שולחן ועדת הכלכלה לקראת הדיון בתזכיר החוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות. שתיהן עוסקות בשאלה כבדה אחת: כיצד מייצרים תחרות אמיתית במערכת ריכוזית, בלי לחסל בדרך אותן הגנות צרכניות שהופכות את התחרות לאפקטיבית מלכתחילה. כשלי שקיפות, נגישות וניידות הקליניקה לדיני בנקאות בפקולטה למשפטים, המסלול האקדמי במכללה למינהל מציגה בנייר עמדה חריף במיוחד. לשיטתה, התזכיר מבוסס על תפיסה שגויה הרואה בהגנות צרכניות בסיסיות - שקיפות עמלות, חובת שירות אוניברסלית וניידות מידע - "נטל" שיש להסיר. הקליניקה מציבה כאן קו אדום: אלה אינם נטל, אלא תשתית התחרות. לפי הניתוח שהוגש לוועדה, מתן פטור לבנקים החדשים מהתעריפון האחיד ל־5 שנים עלול להפוך את השוק ל"מרוץ לתחתית" של עמימות תמחירית, שאותה ישלמו בעיקר צרכנים מוחלשים ובעלי אוריינות פיננסית נמוכה. "הפטור אינו מעודד חדשנות תמחירית, אלא מעניק רישיון חוקי לתמחור מעורפל", נכתב במסמך. הדרה פיננסית והפיכת חשבון הבנק ל"מוצר לבחירה" במרכז חוות הדעת עומדת התנגדות נחרצת לפטור מביצוע חובת השירות. החשש פשוט: בנקים חדשים יוכלו לבצע סינון ("צ'רי פיקינג") ולבחור לקוחות רווחיים בלבד. הקליניקה טוענת כי חשבון עו"ש אינו מוצר כמו אחר; הוא תנאי להשתתפות בכלכלה המודרנית. "סילוק לקוחות חלשים לשכבה של 'בנקאות יקרה' הוא יצירת בנקאות דו־שכבתית במודע", נכתב. מעבר לכך, ההחלפה המוצעת של חובת השירות בחובה לנמק סירוב נתפסת בעיני הקליניקה כ"חובה חסרת שיניים" שמגלגלת את הנטל ללקוח, שאינו יכול לממן מאבק משפטי על סירוב שירות שיחסוך לו עשרות שקלים בלבד. נעילת לקוחות במקום תחרות דינמית הקליניקה מזהירה גם מפני פטורים מחובת הניידות ובנקאות פתוחה למשך שלוש שנים — צעדים שלטענתה יוצרים "כביש חד־סטרי": בנקים חדשים ישאבו מידע מהבנקים הוותיקים, אך יימנעו מלתת את המידע שלהם לאחרים. כך ייווצר מודל של "נעילת לקוחות", אנטיתזה מוחלטת לרעיון התחרות הדינמית.