נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נאם (יום ב', 1.12.25) בכנס "תשלומים בעידן מתחדש" והציג תמונת מצב עדכנית של השינויים המהותיים בעולם הפיננסי. לדבריו, "אנו עדים למהפכה טכנולוגית רחבה שמעצבת מחדש את עולם התשלומים ואת המערכת הפיננסית כולה. דיגיטציה, בינה מלאכותית, טכנולוגיות DLT ומטבעות דיגיטליים אינם עוד רעיון עתידי - הם כבר מציאות קיימת". ירון ציין כי תשתיות תשלום חדשות מאפשרות סליקה כמעט מיידית, פעילות רציפה 24/7 ושילוב מנגנוני אימות מתקדמים. הוא הביא דוגמאות בינלאומיות: מערכת Pix בברזיל, שהפכה בתוך שלוש שנים לפלטפורמת התשלום המרכזית במדינה, וממשק UPI בהודו, שחולל מהפכה והגדיל נגישות לאשראי לעסקים קטנים. בארה"ב, לדבריו, "חברות טכנולוגיה כמו Apple Pay ו-Google Pay הפכו לשכבת התשלום העליונה, ואפליקציות כמו Venmo מנהלות היקפי תשלומים של מאות מיליארדי דולרים בשנה". הנגיד התריע כי השינויים הטכנולוגיים מטשטשים את הגבולות בין שירותי תשלום לשירותים פיננסיים אחרים, ומעלים את מורכבות הפיקוח: "חברות טכנולוגיה מספקות כיום שירותים שבעבר היו בלעדיים לבנקים. הפיקוח חייב להיות מתואם ושקוף יותר, מותאם למערכת גלובלית". ירון התייחס בהרחבה לעלייה בשימוש במטבעות יציבים (Stablecoins): "כיום נסחרים בעולם מעל 200 מטבעות יציבים בשווי כולל של מאות מיליארדי דולרים, עם נפח פעילות חודשי של כ-2 טריליון דולר. רוב השוק מרוכז בידי שני מנפיקים - Tether ו-Circle". הוא הדגיש את הסיכונים: איכות הרזרבות, ניהול סיכונים, והאפשרות שמטבעות יציבים יהפכו לגורמים מערכתיים (SIFI) המחייבים פיקוח הדוק. בנוגע לישראל, ירון חשף כי בנק ישראל בוחן הנפקת מטבע דיגיטלי מדינתי (CBDC): "CBDC הוא כסף חסר סיכון לחלוטין, בניגוד למטבעות יציבים פרטיים. השאלה היא כיצד ייראה הממשק בין השניים, ואיך נשמור על יציבות מוניטרית". בסיום, הציג הנגיד צעדים שכבר בוצעו בישראל: שדרוג מערכת זה"ב לתקן ISO 20022 להעברת מידע עשירה ומדויקת. פתיחת מערכות התשלום לשחקנים חוץ-בנקאיים ובינלאומיים להגברת תחרות. פריסת תקן EMV בכל המשק, שאפשר תשלומים ללא מגע וארנקים דיגיטליים. קידום תשלומים מידיים (FASTER PAYMENTS) המאפשרים העברת כספים בתוך שניות, 24/7. לדברי ירון: "האופן שבו נענה על האתגרים הללו יקבע את עתיד המערכת הפיננסית בשנים הקרובות".