מחקר חדש של מכון דיירקט פולס עבור ארגון לב בגליל מציג תמונת מצב חריפה באשר לעתיד הצפון: בגליל ובגולן חיים היום צעירים יהודיים רבים שאינם רואים את עתידם במקום, ורבים מהם שוקלים לעזוב. במקביל, הציבור הישראלי הרחב - דווקא מי שאינם תושבי הצפון - מאותת לממשלה שהוא מצפה להשקעה רחבה באזור, גם במחיר העדפתו על פני אזורים אחרים בארץ. צעירי הגליל מחפשים עתיד במקום אחר על-פי ממצאי המחקר, הגליל מצוי ב"נקודת שבר": 83% מהצעירים היהודים בגליל שוקלים לעזוב את האזור, בין אם בטווח המיידי ובין אם כיעד ברור לשנים הקרובות - והסיבה המרכזית היא היעדר אופק תעסוקתי יציב ומשתלם. בקרב כלל תושבי הצפון, הנתונים קשים לא פחות: 64% מהמתגוררים בגליל ובגולן אומרים שהם חושבים מעת לעת על עזיבה. הנתון הזה חוצה גילים ומגזרים, ובולט במיוחד בקרב בני 40 ומעלה, שם רבים מדווחים על תחושת תקיעות מקצועית ושחיקה מתמשכת באיכות החיים. הסקר משרטט רשימת קשיים כמעט זהה הן אצל מי שחיים היום בצפון והן אצל מי שעזבו אותו בעבר: מחסור חמור במקומות עבודה ובאפשרויות קידום, תחושת חוסר ביטחון אישי והיעדר משילות רציפה, שירותי בריאות חסרים ותחבורה שאינה מאפשרת נגישות סבירה למרכזי התעסוקה, ההשכלה והבריאות. 81% מהתושבים: הממשלה הפקירה את הצפון אחד הנתונים הבולטים במחקר הוא תחושת הנטישה מצד הממשלה. 81% מתושבי הצפון סבורים שהממשלה אינה מעניקה לאזור יחס הוגן בהשוואה לשאר חלקי הארץ, ורק מיעוט קטן חושב שהיחס הוגן. מגמה כמעט זהה נרשמה גם בקרב מי שעזבו את הגליל: 88% מהם משוכנעים שהצפון לא מקבל מהמדינה את שמגיע לו. בחלוקה לפי גיל, כמעט כל קבוצות הגיל בצפון מצביעות לרוח דומה - מתחושת קיפוח בקרב צעירים ועד תחושת הזנחה מתמשכת בקרב האוכלוסייה המבוגרת יותר. הנתונים מצביעים על כך שהביקורת על המדיניות הממשלתית אינה נחלת מגזר אחד או גיל מסוים, אלא תודעה אזורית רחבה. לצד המשבר - חלון הזדמנויות נדיר למרות עומק המשבר, המחקר מדגיש גם נקודת אור משמעותית: מחצית הישראלים שאינם גרים היום בצפון מוכנים לשקול מעבר לגליל או לגולן, אם ייפתחו שם מוקדי תעסוקה איכותיים בשכר גבוה. 50% מהמשיבים שאינם תושבי הצפון ציינו יצירת מקומות עבודה בשכר גבוה כתנאי מרכזי שיגרום להם לשקול מעבר, ו־43% אמרו כי יהיו מוכנים לעבור אם תינתן תמיכה ממשלתית משמעותית ברכישת דירה. לצד אלה, 39% מהישראלים ציינו מענקים כספיים למעבר כגורם משמעותי, ו־34% הדגישו את הצורך בשיפור שירותי הבריאות. תנאים נוספים שקיבלו תמיכה, אם כי בשיעורים נמוכים יותר, הם פיתוח תשתיות תחבורה, חיזוק מערכות התרבות והפנאי והרחבת מוסדות ההשכלה הגבוהה בצפון. במילים אחרות, הציבור הישראלי מציב בפני הממשלה רשימת משימות ברורה: תעסוקה, דיור, בריאות ותחבורה - ארבעת עמודי התווך שבלעדיהם הגליל ימשיך לאבד תושבים צעירים ומשפחות באמצע חייהן. קונצנזוס לאומי: להשקיע בגליל - גם על חשבון אזורים אחרים אחד הנתונים החריגים ביותר בסקר נוגע לעמדת כלל הציבור כלפי השקעה מועדפת בצפון. 79% מהישראלים שאינם מתגוררים בגליל או בגולן סבורים שהממשלה צריכה לקבל החלטה להשקיע בצפון גם אם הדבר יבוא על חשבון האזור שבו הם גרים כיום. שיעור התמיכה הגבוה הזה חוזר כמעט בכל המחוזות בארץ - מהמרכז דרך ירושלים ועד חיפה. המשמעות הפוליטית ברורה: תמיכה בתוכנית לאומית מקיפה לצפון אינה מהלך שעלול להיתפס כ"פריפריאלי" או מגזרי, אלא מהלך בעל גיבוי ציבורי רחב מאוד.