"המערכת הממשלית במדינה ירדה לשפל שלא היה כמותו. בימים ההם אין כנסת בישראל והממשלה הישר בעיניה תעשה". כך אומר (4.12.25) המשנה בדימוס לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בפתיחת כנס העמותה למשפט ציבורי שהוא עומד בראשה. הוא אומר, כי בעיניים משפטיות - בנימין נתניהו לא ביקש חנינה, והדרך לסיום משפטו היא הסדר טיעון. רובינשטיין הוסיף: "בכוונת הממשלה להוסיף את הרשות השופטת והייעוץ המשפטי לאותה קדירה, דהיינו תחת הממשלה. ביקורת אינה הרס, שזה מה שמקדמת הממשלה. יש מאמץ שיטתי להרס מנגנון המשפט - בית המשפט ומערכת האכיפה תחת היועצת המשפטית. "היועצת המשפטית אינה מרבה להשמיע את קולה בפומבי, וכך הזירה מצויה בידי מתנגדיה. אם חלילה תודח, התוצאה תהיה כאוס ויד איש באחיו. הצעות חוק שנדונות עתה הן מתכון למלחמות היהודים, כי גם מי שרוצה לבדוק למשל את מוסד היועץ המשפטי - צריך לעשות זאת בדרך אחרת לגמרי. "יש טעם מהותי לנוהג שהשתרש בדבר מעמדן המחייב של חוות הדעת המשפטיות: מניעת פוליטיזציה של השירות הציבורי. האפשרות המוצעת לייצוג נפרד לשרים, משמעה שלפני בית המשפט יופיעו מספר דעות משפטיות ועליו יהיה להכריע. זה יהיה תוהו ובוהו. ככל שיש רצון לשנות, צריך למנות ועדה ציבורית כמו ועדת שמגר. "בינתיים נמשך היחס המביש לבית המשפט העליון. החרמת בית המשפט בנושא הדחת היועצת ביזתה את המחרימים יותר מאשר את בית המשפט. היכן ההדר הז'בוטינסקאי אותו מתיימרים לשקף ראש הממשלה ושר המשפטים? עיכוב ועדת החקירה הממלכתית מתעכב מסיבה אחת ויחידה: לא רוצים לחקור. היחס לעמית מצד הממשלה הוא מתחת לכל ביקורת ואוי לעיניים שכך רואות. הלבנת פנים בלתי מוצדקת נמצאת בעיצומה". לדברי רובינשטיין, ערביי ישראל ברובם הגדול רוצים להשתלב בחברה ואין הם צריכים להיות מחוץ לתחום בנוגע לממשלה. כמי שסבל אפליה בעצמו, אסור לעם היהודי להוציא מחוץ לגדר 20% מתושבי המדינה, הדגיש. הוא העיר, כי אינו מבין מדוע שיעור הפענוח של מעשי הרצח בחברה הערבית הוא אחוזים בודדים, "וכדַי ביזיון וקצף". ההסדרים המוצעים לגבי גיוס החרדים אינם מביאים לשוויון, אלא אפילו מראית העין איננה - הוסיף רובינשטיין. לדעתו, מה שביקש בנימין נתניהו איננו יכול להיראות כבקשת חנינה, כי אין בה רכיב של נטילת אחריות. הסדר הטיעון הוא הדרך הנכונה לסיום המשפטי, אמר.