X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   חדשות
ההכנסה הממוצעת - 15 אלף שקל, החציונית - 9,000 שקל [צילום: איציק וולף, באמצעות AI]
שני העשירונים העליונים מחזיקים בכ-60% מההכנסות ומשלמים כ-80% מהמיסים
מחקר חדש של רשות המיסים על הכנסות תושבי ישראל בשנים 2022-2014 מגלה עומק חדש של אי-שוויון, בעיקר סביב הכנסות מהון בתוך העשירון העליון מתגלה כיס רגרסיבי שבו בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר נהנים משיעורי מס נמוכים יותר הפער מול נתוני הלמ"ס, שנובע בעיקר ממדידת ההון, מעיד כי אי-השוויון בישראל גבוה ממה שנמדד עד היום
מחקר מקיף חדש שמפרסמת (יום ב', 8.12.25) החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המיסים מצייר תמונה חדה של אי-השוויון בהכנסות תושבי ישראל ושל מי באמת נושא בנטל המס. מהנתונים עולה כי העשירון העליון מחזיק בכ-45% מכלל ההכנסות של יחידים בישראל, ושני העשירונים העליונים יחד מגיעים לכ-60%. בתוך העשירון העליון בולט המאיון העליון – אחוז אחד מהאוכלוסייה – שמהווה קבוצה נפרדת כמעט בכל היבט: בהרכב ההכנסה, בהיקף ההכנסות מהון וגם בשיעורי המס האפקטיביים שהוא משלם.
המחקר מתבסס על נתוני ההכנסות ותשלומי המיסים של כלל תושבי ישראל בשנים 2014 עד 2022, עבור בני 25 עד 75 ששהו בישראל לפחות 180 יום בשנה. אוכלוסיית המחקר כללה כ-4.31 מיליון איש בשנת 2022. ההכנסה החודשית הממוצעת מעבודה ומהון עמדה באותה שנה על כ-15 אלף שקל ליחיד, בעוד ההכנסה החציונית – זו שמחצית מהאוכלוסייה נמצאת מתחתיה – עמדה על כ-9,000 שקל לחודש.
הנתונים שעליהם נשען המחקר מבוססים על מערך מידע מינהלי רחב: טפסי 126 של מעסיקים (שכר שכירים), טפסי 1301 של דוחות שנתיים (בעיקר עצמאים ובעלי הכנסות גבוהות), טפסי 856 על דיבידנדים, אופציות ומשיכות מקופות גמל, טפסי 866 על ניכויי מס ממוסדות פיננסיים, נתוני עסקות נדלן ממיסוי מקרקעין ומקדמות מס שמשלמים הפרטים.
בנוסף נכללו במסים גם תשלומי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, כמו גם קצבאות החייבות במס - דמי אבטלה, דמי לידה וקצבת זקנה. לעומת זאת, לא נכללו הכנסות פטורות ממס כגון קצבאות ילדים, קצבאות נכות פטורות, קצבאות שארים, קצבאות אברכים, סבסוד מעונות יום או מענק עבודה (מס הכנסה שלילי).
הבחירה להתמקד בבני 25 עד 75 נועדה לשקף טוב יותר את שוק העבודה ואת בעלי ההכנסות מהון, שכן מתחת לגיל 25 שיעור המועסקים וההכנסות מעבודה נמוך מאוד, ומעל גיל 75 חלק גדול מהאוכלוסייה כבר מחוץ לשוק העבודה. למרות שבני 75 ומעלה מחזיקים בנתח לא מבוטל מההכנסות מהון, הם הוצאו מהמדגם כחלק מההבחנה בין אוכלוסייה עובדת לבין אוכלוסייה שאינה פעילה בשוק העבודה.
במונחים ריאליים, נמצא שההכנסה הממוצעת ליחיד עלתה בין 2014 ל-2022 בכ-38%, וההכנסה החציונית עלתה בכ-41%. העלייה היא עקבית לאורך השנים, הן בהכנסות מעבודה והן בהכנסות מהון, למעט ירידה קלה ב-2022 לעומת 2021 כתוצאה מירידה בהכנסות מהון, לאחר שנת גיאות בשוקי ההייטק והנדלן.
מבחינת המבנה הכולל של ההכנסות, סך ההכנסות של יחידים בישראל בשנת 2022 עמד על כ-782.5 מיליארד שקל, כ-45% מהתוצר הלאומי. כ-646 מיליארד שקל (כ-83%) הגיעו מעבודה - שכר שכירים, הכנסות מעסק, פנסיות וקצבאות - וכ-132.7 מיליארד שקל (כ-17%) הגיעו מהון.
חצי מהציבור עם 11% מההכנסות
חלוקת ההכנסות לעשירונים מדגישה את עומק הפערים. העשירון העליון מחזיק בכ-45% מהכנסות היחידים, בעוד העשירון התשיעי מחזיק בכ-16%. חמשת העשירונים התחתונים יחד מחזיקים בכ-10% בלבד מההכנסות. בחציון התחתון של ההתפלגות, כלומר בקרב מחצית מהאוכלוסייה, מרוכזים רק כ-11% מסך ההכנסות.
נקודת הכניסה לעשירון העליון בשנת 2022 עמדה על כ-31 אלף שקל הכנסה חודשית ליחיד. לעשירון התשיעי נדרשה הכנסה חודשית של כ-21 אלף שקל. בתוך העשירון העליון עצמו, שני המאיונים העליונים (99-100) אחראים לכ-50% מהכנסות העשירון, כך שגם בתוך ה"עשירון העליון" קיימת רמת ריכוז גבוהה מאוד של הכנסות.
עם זאת, לא כל המגמות חד-כיווניות: בין 2014 ל-2022 חלה ירידה בשיעור חסרי ההכנסה מ-17% לכ-14%. הירידה הזו תרמה לכך שהעלייה בהכנסות לא הייתה מרוכזת רק בצמרת - בעשירונים הנמוכים נרשמה עלייה ריאלית גבוהה יחסית, עד כדי גידול של כ-100% בממוצע ההכנסה בעשירון השלישי. כתוצאה מכך, היחס בין הכנסות העשירון העליון לעשירון החמישי ירד מעט - מפי 9.2 בשנת 2014 לפי 8.8 בשנת 2022.
ההון: 17% מההכנסות - אבל כמעט רק אצל העשירון העליון
אחד הממצאים החזקים במסמך הוא הריכוז הקיצוני של הכנסות מהון בצמרת. בממוצע, ההון מהווה כ-17% מכלל ההכנסות בישראל. אולם כ-82% מההכנסות מהון מרוכזים בעשירון העליון, ומתוכם כ-58% במאיון העליון בלבד.
העשירון העליון הוא כמעט היחיד שבו להון יש משקל משמעותי. כ-34% מהכנסותיו מגיעות מהון. במאיון העליון מדובר כבר בכ-63% מההכנסה. בעוד שבעשירונים 3 עד 9 רוב ההכנסות מהון מגיעות מהשכרת נדלן וממכירת ניירות ערך בשוק ההון, במאיון העליון משקלם של דיבידנדים ורווחי נדלן - ובמיוחד דיבידנדים - עולה בצורה חדה ככל שעולים בסולם ההכנסה הפנימי של המאיון.
חלוקה פנימית של המאיון העליון לאלפיונים מראה כי בכל הרבבונים (רבעי אחוז) ההכנסה מהון עולה על 35% מההכנסה הכוללת, ובחמשת האלפיונים העליונים ההכנסה מהון מהווה יותר ממחצית ההכנסה. באלפיון העליון, חלקם של מקבלי ההכנסות מהון בולט במיוחד גם ביחס לחלקם באוכלוסייה: חלקם בהכנסות מהון גדול פי מאות מחלקם היחסי במספר התושבים.
הפער מול הלמ"ס: ההון שנעלם מהסטטיסטיקה
ברשות המיסים השוו את נתוני ההכנסה לנתוני הלמ"ס, שנמדדים ברמת משק בית. כדי ליצור בסיס השוואה, עיבדה רשות המיסים את נתוניה גם ברמת משק בית. ההשוואה מראה שבחלק מהעשירונים קיימת התאמה סבירה, אך בעשירון העליון מתגלה פער גדול מאוד.
לפי נתוני רשות המיסים, ההכנסה החודשית הממוצעת ליחיד בעשירון העליון עומדת על כ-68 אלף שקל, מתוכם כ-24 אלף שקל מהון. כשמחברים את כל בני משק הבית באותו עשירון, הממוצע למשק בית מגיע לכ-94 אלף שקל לחודש. לעומת זאת, לפי הלמ"ס, ההכנסה הממוצעת למשק בית בעשירון העליון עומדת על 66 אלף שקל, וכוללת רק כ-5.2 אלף שקל הכנסה מהון.
מקורו של הפער בעיקר במדידה שונה של הכנסות הוניות. לפי נתוני רשות המיסים, ההכנסות מהון בישראל גבוהות בכ-100 מיליארד שקל מההערכות העולות מנתוני הלמ"ס. מאחר שההון מרוכז כמעט כולו בעשירון העליון, משמעות הדבר היא שאי השוויון בנתונים המינהליים חריף יותר מזה שמשתקף בנתוני הסקר.
מי משלם את המיסים: שני עשירונים מממנים 80% מהמס הישיר
בשנת 2022 עמד נטל המיסים הישירים על ההכנסות (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, ללא הפרשות מעסיק) על כ-3,100 שקל בממוצע לחודש ליחיד. שיעור המס האפקטיבי הממוצע - תשלומי מס מחולקים בסך ההכנסה ברוטו - עומד על כ-20.6%, לאחר עלייה מ-19.1% בשנת 2014.
השינוי הריאלי חד עוד יותר. בעוד שההכנסה הממוצעת עלתה מאז 2014 בכ-38.5%, תשלום המס הממוצע עלה בכמעט 50%. כלומר, נטל המס גדל בקצב מהיר יותר מהכנסות.
בחלוקה לעשירונים מתברר כי מערכת המס פרוגרסיבית מאוד כלפי מעלה. חמשת העשירונים התחתונים - מחצית האוכלוסייה - משלמים יחד כ-4% בלבד מהמס הישיר על הכנסות יחידים. נטל המס שלהם עומד בממוצע על כ-220 שקל לחודש.
לעומתם, שני העשירונים העליונים משלמים כ-80% מהמס הישיר על הכנסות, והעשירון העליון לבדו אחראי לכ-63% מהמיסים. חלקו של העשירון העליון בהכנסות היחידים עומד על כ-45.6%, אך חלקו בתשלומי המס מגיע ל-62.9%.
שיעור המס האפקטיבי בעשירון העליון עומד על כ-29% מההכנסה, בעשירון התשיעי על כ-21.6%, ובעשירונים 7-8 על 11.3%-15.2%. כמחצית מהאוכלוסייה אינה משלמת כלל מס הכנסה אלא רק ביטוח לאומי ומס בריאות, כך ששיעור המס שלה נמוך מאוד.
כשעולים הכי גבוה - שיעור המס דווקא יורד
אחד הממצאים החריגים במחקר הוא שבצמרת הגבוהה ביותר של התפלגות ההכנסות - המאיון העליון, ובעיקר האלפיונים הגבוהים - הפרוגרסיביות נשברת. בקרב כמעט כל המאיונים בעשירון העליון (91 עד 99) שיעור המס האפקטיבי עולה עם ההכנסה, וה"מקדם הפרוגרסיביות" - היחס בין חלקו של המאיון בתשלומי המס לבין חלקו בהכנסות - נע בין כ-125% לכ-153%. כלומר, ככל שההכנסה גבוהה יותר, חלקו של אותו מאיון בתשלומי המס גדול משמעותית מחלקו בעוגת ההכנסות.
אולם במאיון העליון (100) עצמו מקדם הפרוגרסיביות יורד ל-125% בלבד, רמה הדומה לזו של המאיון ה-91, ונמוכה משמעותית מזו של המאיון ה-99. גם שיעור המס האפקטיבי הממוצע במאיון העליון נמוך יותר: כ-26.5%, לעומת כ-29.6% בממוצע על שאר המאיונים בעשירון העליון.
פירוט פנימי של המאיון העליון לאלפיון העליון מחדד את התמונה: בחמשת האלפיונים התחתונים במאיון העליון (991-995) מקדם הפרוגרסיביות עדיין דומה יחסית לזה של המאיון ה-99. אבל בחמשת האלפיונים העליונים (996-1,000) הוא יורד בחדות, ובאלפיון העליון מגיע לכ-121% בלבד. במילים אחרות, דווקא בקרב מקבלי ההכנסות הגבוהות ביותר - חודשית ומצטברת - שיעור המס האפקטיבי נמוך יותר מהמגמה שמציגה שאר התפלגות ההכנסות.
המחקר מגדיר זאת כ"מקום רגרסיבי" במערכת המס: מהנקודה שבה ההכנסה החודשית חוצה רף של כ-80 אלף שקל, שיעור המס האפקטיבי מתחיל לרדת במקום לעלות.
למה המס של העשירים ביותר נמוך יחסית?
במחקר מוצגות שתי סיבות עיקריות לשיעורי המס הנמוכים יחסית בקרב חלק מבעלי ההכנסות הגבוהות ביותר.
הסיבה הראשונה קשורה למיסוי רווחי נדלן. אומנם שיעור מס השבח הרשמי דומה לשיעורי המס על רווחי הון אחרים (25%), אך החישוב מפצל את תקופת ההחזקה לפני ואחרי 2014, כאשר החלק שמיוחס לתקופה שלפני 2014 פטור ממס. בנוסף, קיימת אפשרות לפטור ממס שבח במכירת דירה יחידה עד תקרת מחיר מכירה של כ-5 מיליון שקל.
בפועל, במאיון העליון כ-11% מהפרטים מוגדרים כבעלי מצב שבו לפחות 80% מהכנסתם מגיעה ממכירת נדלן, ובאלפיון העליון מדובר בכ-17%. אצלם המס האפקטיבי נמוך במיוחד, משום שהמרכיב הנדלני ממוסה באופן חלקי או פטור בחלקו.
הסיבה השנייה היא ריבוי פטורים וזיכויי מס שמרוכזים בקבוצות הכנסה גבוהות. בין היתר מוזכרים פטור מריבית והצמדה להלוואות בעל שליטה, פטור מדיבידנד בחברה משפחתית כאשר המס כבר שולם ברמת החברה, פטור ממס על ירושות ומתנות (כאשר המס משולם רק בעת מכירת הנכס), וקצבאות פטורות. בנוסף, זיכויי מס על בסיס נכות וזיכוי על מגורים בפריפריה יכולים להוריד משמעותית את שיעור המס האפקטיבי גם עבור בעלי הכנסות גבוהות.
לצד זאת, מציין המסמך כי קיימת גם קבוצה לא קטנה - כ-75 אלף איש, כ-2% מאוכלוסיית המחקר - שמשלמים מס אפקטיבי העולה על 40% מהכנסתם הברוטו.
למה נטל המס גדל יותר מההכנסה?
המחקר מסביר כי העלייה המהירה יותר בנטל המס לעומת הגידול בהכנסות נובעת קודם כל מהצמדה שונה: מדרגות מס הכנסה מוצמדות למדד המחירים לצרכן, בעוד שהשכר הממוצע במשק עלה ריאלית, כלומר בקצב גבוה יותר מהמדד.
לצד ההצמדה, חל שינוי גם במבנה מדרגות המס. בין 2014 ל-2022 נוספו לשכבת המס הגבוהה ביותר (47% ב-2022, ללא מס יסף) שישה מאיונים משלמים נוספים. למדרגת המס של 43% (31% מס הכנסה ועוד 12% ביטוח לאומי) הצטרפו שמונה מאיונים נוספים, ולמדרגת המס של 32% (20% מס הכנסה ועוד 12% ביטוח לאומי) נוספו לא פחות מ-12 מאיונים חדשים.
בנוסף, בשנת 2017 הורדה נקודת הכניסה למס יסף מהכנסה שנתית של כ-800 אלף שקל לכ-640 אלף שקל, צעד שהכניס שני מאיונים נוספים - גבוהי הכנסה במיוחד - לתוך מדרגת מס זו. אומנם לאורך התקופה נוספו נקודות זיכוי רבות לרבים מהתושבים, אך לפי המסמך השפעתן על שיעור המס הכולל הייתה נמוכה מהשפעת העלייה הריאלית בהכנסה.
צעדים חדשים: ניסיון לתקן את "כיס הרגרסיביות"
על בסיס הממצאים לגבי שיעור המס הנמוך יחסית במאיון העליון והחלק הגבוה של הכנסות מהון, מציינת רשות המיסים כי בתקציב המדינה לשנת 2025 נעשו שני שינויים משמעותיים במיסוי ההון של המאיון העליון: הוספת 2% למס יסף הוני על הכנסות הוניות מעל 721 אלף שקל לשנה, וחקיקת מס על רווחים לא מחולקים.
לפי המסמך, צעדים אלה נועדו להתמודד עם התופעה שבה דווקא בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר נהנים משיעורי מס אפקטיביים נמוכים יותר משאר בני העשירון העליון, בין היתר משום שחלק גדל והולך מהכנסותיהם מגיע מהון ולא מעבודה. ברשות המיסים מעריכים כי בעקבות צעדים אלה שיעור המס האפקטיבי במאיון העליון צפוי לעלות בשנים הבאות.
או
עיתונאי | News1 | דוא"ל
איציק וולף / Itzik Wolf עיתונאי. כתב כלכלי. דוא"ל itzik@News1.co.il. רשימות ↗
תאריך:  08/12/2025   |   עודכן:  08/12/2025
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
  בתים משותפים
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שני העשירונים העליונים מחזיקים בכ-60% מההכנסות ומשלמים כ-80% מהמיסים
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איציק וולף
הסוכן, אזרח שפעל בזהות עבריינית, הופעל מדצמבר אשתקד וביצע 57 עסקאות עם עבריינים    במסגרת הפעילות הצטברו ראיות נגד עשרות חשודים בכל הארץ, בהם גם חשודים שפעלו מתוך בתי כלא
איציק וולף
מהיום שבו פלשו מחבלי חמאס לישראל ועד היום נקלטו באגף השיקום של משרד הביטחון כ-22,000 פצועים חדשים, 58% מהם עם פגיעה נפשית    תקציב אגף השיקום עלה ל-8.3 מיליארד שקל, ומספר הטיפולים הנפשיים הוכפל    לפי ההערכות, עד 2028 יטופלו כ-100,000 פצועים, מחציתם מתמודדי נפש
איתמר לוין
שנה לנפילתו של אסד: המדינה לא גלשה לכאוס, אך אקונומיסט אומר שעליו לבזר את הכוח, להרגיע את חששות המיעוטים וליצור משהו שונה ממשטר אסד שאותו הפיל
עידן יוסף
עונש המוות עדיין נהוג ב-27 מדינות בארצות הברית    ארבע שיטות הוצאה להורג מותרות בחוק - זריקת רעל, גז, מכת חשמל וכיתת יורים    בכל מדינה נקבעת השיטה בחקיקה ראשית    במדינות שבהן יש יותר משיטה אחת - הבחירה נעשית על-ידי הנידון, על-ידי הרשות המינהלית או לפי מדרג שקבע המחוקק
עידן יוסף
האינפלציה נותרת נמוכה אך צפויה לעלות בחודשים הקרובים    הגירעון המתוכנן גבוה ושנת בחירות מגבירה את הסיכון לחריגות    שוק העבודה לוחץ כלפי מעלה על השכר ועל האינפלציה העתידית    הריבית תרד רק עד גבול של כ-3.5%
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il