ועדת חקירה או "ועדת טיוח": מחלוקת על הדרך לחקור את 7 באוקטובר
נתניהו הודיע בנאומו כי הממשלה מקדמת ועדת חקירה לאומית לאירועי שבעה באוקטובר, שהקמתה והרכבה "ייעשו בצורה שוויונית בין הקואליציה לאופוזיציה". הוא טען כי הציבור מוכן לוועדה רחבה, אך כאשר מוצע מודל שבו נשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה, התמיכה הציבורית "צונחת מיד". לדבריו, "מי יכול להתנגד לזה? זו תהיה ועדת חקירה בלתי תלויה. אתם לא רוצים ועדה אובייקטיבית, אתם רוצים ועדה קנויה מראש – וזה לא יקרה".
לפיד, מן העבר השני, כינה את המסגרת שמקימה הממשלה "פארסה מביכה ומבישה" ו"ועדת טיוח". לדבריו, במקום ועדת חקירה ממלכתית, "המצאתם רעיון חדש – שהנחקרים יחקרו את עצמם". הוא לעג להודעה כי נתניהו עצמו ינהל את הישיבה הראשונה של הוועדה, והציע באירוניה להטיל על "טובי החוקרים וטובי המשפטנים" לפתור את "התעלומה המסתורית": מי היה ראש הממשלה ב־7 באוקטובר 2023.
בהמשך השמיע לפיד ביקורת ישירה על מדיניות העבר כלפי חמאס, וטען כי יש לבדוק "מי האדם שהחליט לחזק את החמאס במשך שנים, שהעביר לו דולרים במזוודות, שאמר כבר ב־2019 'צריך לתמוך בחיזוק החמאס ובהעברת הכסף לחמאס'".
המשפט הפלילי ובקשת החנינה: "שנים שאתה מוכר שהתיקים קורסים – והתברר שאתה קרסת"
גם המישור המשפטי של ראש הממשלה עלה בעוצמה בשני הנאומים. נתניהו טען כי המשפט נגדו "כבר קרס", וכי השופטים עצמם אמרו לפני שנתיים שאין תיק שוחד וכי טובת המדינה מחייבת לסיים את ההליך. לדבריו, קיימת דילמה אמיתית בין הרצון "להמשיך ולחשוף את עינוי הדין והרדיפה" לבין הצרכים הלאומיים והביטחוניים, ההזדמנויות המדיניות והעבודה המשותפת עם טראמפ.
לפיד מצדו תקף את בקשת החנינה שפורסמה באחרונה. "שנים שאתה מוכר לכולם שהתיקים קורסים, והתברר שאתה קרסת", אמר. הוא טען כי נתניהו ביקש חנינה מהנשיא
יצחק הרצוג, אך "אפילו את זה עשית עקום לגמרי".
לדברי לפיד, חנינה מחייבת הודאה באשמה והסכמה לקלון: "אתה רוצה חנינה? תגיש בקשה כמו שצריך. תודה באשמה, תקבל עליך קלון, כי כל אפשרות אחרת תקרע את המדינה הזו לגזרים". לדבריו, "בלי הודאה וקלון, זו לא חנינה – זה פרס. זה אומר שמי שיש לו כוח, החוקים לא חלים עליו. מי שמאיים על המערכת – המערכת מתקפלת. אתה רוצה חנינה? תתכבד ותלך הביתה".
סיום: מאבק על נרטיב – ועל שליטה בזירה הפוליטית
בסיומו של נאומו שב נתניהו ופנה לחברי הקואליציה וטען כי יריביו הפוליטיים לא רוצים "להפיל אותי, הם רוצים להפיל את כולנו". הוא הציג עצמו כמחסום בפני שינוי שלטוני ואמר כי ימשיך לעמוד "בדרך שלנו – של הימין, האמונה, הליכוד והניצחון שהשגנו בשדה הקרב, ונשיג אותו בעזרת השם גם בבחירות שיתקיימו במועדן".
מולו, לפיד מיקד את נאומו בשאלה המעשית והערכית: מה תאמר המדינה לחיילים שנפצעו קשה ולמשפחות הרוגי המלחמה, אם החוק יעניק פטור המוני מגיוס על בסיס הסכם פוליטי. העימות במליאה סביב חוק הגיוס, ועדת החקירה והחנינה ממחיש שהוויכוח איננו רק משפטי או טכני – אלא מאבק ישיר על נרטיב הציבורי ועל אמון הציבור במוסדות המדינה.