הוועדה לביטחון לאומי קיימה דיון נוסף בהצעת החוק להטיל עונש מוות על מחבלים (תיקון מס' 159 לחוק העונשין), תוך החרפת העמדות בין התומכים, הרואים במהלך כלי הכרחי אחרי שבעה באוקטובר, לבין המתנגדים המזהירים מפגיעה חמורה בערכי משפט, בריאות הציבור והיחסים הבינלאומיים. המאמץ להשלמת החקיקה: תומכי החוק מציגים "הכרעה נחוצה" יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, פתח בקביעה תקיפה: "החוק חשוב כחלק מההכרעה ומסר לאלה שבפעם הבאה יבואו לבצע שבעה באוקטובר - לא תצאו מזה בחיים". אליו הצטרפה מגישת ההצעה, ח"כ לימור סון הר מלך, שטענה כי ללא עונש מוות "המשמעות שאנחנו גוזרים עונש מוות על אזרחי ישראל". גם ח"כ משה סעדה, שהתנגד בעבר לעונש מוות, שינה את עמדתו בעקבות הטבח: "היום זה הכרח ויש לייצר פרוצדורה מהירה ויעילה במערכת המשפט כדי לעשות צדק". הצעת החוק קובעת עונש מוות למי שגרם במכוון או באדישות למותם של אזרחים ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור ומתוך פגיעה במדינת ישראל. ביהודה ושומרון, מוצע לאפשר גזירת עונש מוות ברוב רגיל של המותב ולמנוע הקלות בעונש שנגזר. בן-גביר: "מחכה לרגע שנתחיל את ההוצאות להורג האלה" השר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן-גביר, טען כי קיבל "פניות רבות מרופאים שמוכנים ליישם את החוק", והציג את עמדת גורמי המקצוע כמרתיעה: "החוק ירתיע וימנע עוד מעשה טבח, רצח, אונס וחטיפה". בהמשך החריף את דבריו: "מחכה לרגע שנתחיל את ההוצאות להורג האלה כי אני תאב חיים. מי שחפץ בחיים צריך לחתום על העונש הזה. אני לא נעול באיזה שיטה זה יתבצע". לאחר התבטאות יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור על נזק אפשרי לבריאות הציבור, השיב בן-גביר: "מה אתם קשורים? מה אתם בריאות ציבור של מחבלים? אתם השתגעתם לגמרי. איך הייתם מתייחסים לעונש מוות לאייכמן או להיטלר אם היה נתפס?" מומחי משפט מזהירים מפגיעה בשוויון ובמעמד ישראל הפרופסור עמיחי כהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ציין כי מעט דמוקרטיות מחזיקות עונש מוות חובה, וטען שמחקרים מצביעים על השלכות הפוכות מכוונת המחוקקים: "עונש מוות חובה מביא לזיכויים, פוגע בהפרדת הרשויות ופוגע בשוויון על בסיס לאומי". עו"ד גיל שפירא מהסנגוריה הציבורית הוסיף: "רוב מדינות העולם אינן נוקטות בעונש מוות והכיוון הוא ביטולו". הוא התריע מפני טעויות משפטיות שאינן הפיכות. עו"ד מוריס הירש, לשעבר הפרקליט הצבאי באזור יו"ש, טען מנגד כי "הכנסת סוברנית ואין בעיה שתחוקק", והזכיר תקדימים שבהם המחוקק קבע הוראות מחייבות למפקד הצבאי. יועמ"ש הוועדה, עו"ד עידו בן יצחק, קרא לשקיפות: "זה חוק שמשנה סדרי עולם וראוי שהציבור ידע". הוא הדגיש את הצורך בהערכת השלכות מדיניות ובחינה מעמיקה של החריגות המוצעות למערכת המשפט הצבאית. עמדת הרופאים: "פגיעה בבריאות הציבור ובחוסן הנפשי של החברה" יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, הזהיר כי המחקר הבינלאומי מצביע על השפעות שליליות: "עונש מוות גורם נזק לבריאות הציבור, משפיע על רמת האלימות, מגדיל את מספר מקרי הרצח ומשפיע על המצב הנפשי של החברה כולה. ההצעה הזו תזיק לבריאות הציבור בישראל". ארגוני זכויות האדם, ובראשם המרכז הרפורמי לדת ומדינה, טענו כי מדובר בפגיעה עמוקה בערכי הכבוד והשוויון ואף בסתירה לערכי היהדות וקדושת החיים. בסיום הדיון הבהיר ח"כ פוגל כי בכוונת הוועדה להמשיך בהתקדמות מהירה: "אין בכוונתנו למסמס את החוק. זו לא נקמה אלא דאגה לביטחוננו. מי שיבוא לבצע שבעה באוקטובר נוסף - לא ייצא מזה בחיים".