מליאת הכנסת אישרה (10.12.25) בקריאה שנייה ושלישית את החוק המחייב את צה"ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר להעביר לוועדות הכנסת דוח שנתי מפורט על הטרדות מיניות בארגונים ועל הטיפול בהן. ההצעה, שיזמה ח"כ מירב בן ארי, עברה ברוב של חמישה תומכים - ללא מתנגדים. לפי התיקון שאושר, יגישו הרמטכ"ל, המפכ"ל ונציב שירות בתי הסוהר לוועדת החוץ והביטחון או לוועדה לביטחון לאומי דוח שנתי עד 31 במרס. הדוח יתייחס לשנה הקלנדרית שקדמה למועדו, ויכלול פירוט של מכלול הפעולות למניעת הטרדות מיניות, מספר הדיווחים, אופן הטיפול, וסיווג בין טיפול פיקודי, משמעתי או פלילי. החוק מבהיר כי אין לכלול פרטים מזהים של מתלוננים או חשודים, כדי להגן על פרטיותם. הדגש הוא על שקיפות מערכתית ואחריות פיקודית - לא על פרסום אישי. הרציונל כפי שהוצג בדיונים: מנגנון הרתעה שמבוסס על פיקוח בדיוני הוועדה לביטחון לאומי הובהר כי דיווח שנתי מחייב יוצר מסגרת פיקוח עניינית שתפחית את מספר האירועים לאורך זמן. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, ציין כי "למערכת דיווח יש אפקט הרתעה רב, כי אף מפקד אינו רוצה להגיע מדי שנה לכנסת ולהציג עלייה בהטרדות מיניות". מנגד, ארגוני הסיוע הדגישו כי עלייה בדיווחים אינה מלמדת על עלייה בהיקף התופעה אלא על אמון גדול יותר במערכת ועל נכונות לדווח. "מיעוט הדיווחים אינו מעיד על היעדר הטרדות אלא על חשש להתלונן", אמרה נטע גורי מאיגוד מרכזי הסיוע. בן ארי: "שנים של עבודה - והעיקר הוא לתת במה שלא הייתה קיימת" ח"כ מירב בן ארי אמרה במליאה כי זהו חוק שהיא מקדמת קרוב לשנתיים: "כל חיי הפרלמנטריים אני עוסקת בנושא של הטרדות מיניות. הציבור צמא לכנסת שעוזרת ומשקפת. יש כאן הזדמנות לתת במה לנשים וגברים שאיש לא שומע אותם". בדיוני הוועדה ציינה בן ארי כי שילוב צה"ל בחוק התאפשר לאחר עבודת מטה ממושכת מול היוהל"ם ומפקדים בכירים. "הדיון הפומבי בכנסת מעניק לנפגעות ביטחון לדווח, משום שהוא מוכיח שהמערכת רואה ושומעת אותן", אמרה. הנתונים שהוצגו: יותר דיווחים - ושינוי תרבותי בארגונים בדיונים הוצגו נתונים המעידים על מגמת עלייה בדיווחים - בעיקר באירועים שאינם ברף הפלילי. סנ"צ ורד ויניקוב, ראש מדור מניעת הטרדה מינית במשטרה, אמרה כי מספר הדיווחים השנתי עלה מ־130-150 לכ־240 בשנת 2023, לאחר הידוק המדיניות והרחבת ההסברה. לדבריה: “העלייה היא בעיקר בהתנהגות לא הולמת וברף המשמעתי. זה סימן לעלייה במודעות ובאמון”. במקביל, במשטרה ובשב"ס ציינו כי הליכי משמעת - פיטורים, קבילות, הדחות וריענון פיקודי - הפכו לכלי מרכזי, במיוחד כאשר מתלוננות חוששות לפנות למסלול הפלילי. ביקורת על נוסח הכותרת - ותיקון בהמשך החקיקה בדיון הוועדה העירו נציגים משב"ס כי עצם אזכור "משטרה ושב"ס" בכותרת המקורית עלול ליצור דימוי שגוי כאילו התופעה ייחודית להם. ח"כ בן ארי והיו"ר פוגל השיבו כי לאחר הרחבת החוק כך שיכלול גם את צה"ל, הכותרת תותאם בקריאה הסופית - כפי שאכן נעשה. החוק עבר מסלול דיונים ארוך: דיונים ראשונים הובילו לדרישה לכלול גם את צה"ל; דיון נוסף במרס 2025 בראשות ח"כ בועז ביסמוט בחן לראשונה את המנגנונים הקיימים בצבא ובשב"ס והציג נתונים בחתך שנתי. ביולי 2025 הושלמה הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, תוך הסכמה רחבה של כלל הגופים הביטחוניים. שינוי תרבותי ולא רק חובת דיווח החוק מחזק את מעמד הממונות והממונים על מניעת הטרדות מיניות, ומעגן לראשונה מנגנון שבו הכנסת מקבלת תמונה שנתית רחבה על היקף הדיווחים ועל איכות הטיפול. גם אם תופעת ההטרדות לא תיעלם בן־לילה - כל הגופים הסכימו כי דיווח שיטתי יחזק אמון, יצמצם הסתרה וייצר חובת אחריות ברורה כלפי הציבור.