"נוסח החוק לוקה בחסר באופן שלא יביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים תוך הפחתה בעלות המשקית". כך אומר (11.12.25) בנק ישראל, בהתייחסו לחוק הגיוס שהציג יו"ר ועדת החוץ והביטחון, בועז ביסמוט. ביקורתו הכלכלית של הבנק המרכזי (על פי החוק, הנגיד הוא היועץ הכלכלי לממשלה) על המתווה מצטרפת לזו המשפטית, שמתחו אמש המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון ואביטל סומפולינסקי. הבנק מסביר, כי בשל הזינוק בשירות המילואים מאז 7 באוקטובר, לסוגיית גיוס החרדים יש השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות ולכן הוא מתייחס אליה. לפי אומדן הבנק, עלות גיוסו של איש מילואים היא 38,000 שקל לחודש, בעוד עלותו של חרדי בשירות חובה היא נמוכה מאוד. יתרה מזאת: הגיוס יכול לתמרץ חרדים להיכנס לשוק העבודה ולהניב תוצרת משקית של 22,000 שקל בחודש. לכן, גיוס של 20,000 חרדים יקטין את העלות למשק לפחות ב-9 מיליארד שקל לשנה (0.4% תוצר). אם בנוסך לכך תעסוקת החרדים תגדל משמעותית, מדובר בתוספת הכנסה של 14 מיליארד שקל לשנה (0.7% תוצר). על חוק ביסמוט אומר בנק ישראל, כי הבעיות בו "מתרכזות סביב שני מרכזי כובד: (1) הרמה האפקטיבית של יעדי הגיוס (הרף המינימלי השנתי למניעת סנקציות) נמוכים מצרכי צה"ל ואף אינם גבוהים במידה ניכרת מהמצב הקיים כעת; 2) התמריצים הכלכליים לגיוס (בדמות הימנעות מסנקציות) הם בעלי אפקטיביות נמוכה באופן שלא בטוח שיאפשר אפילו לעמוד ביעדי הגיוס הצנועים שהוצבו". יעד הגיוס שמציג ביסמוט הוא 8,160 חרדים עד יוני 2027, אך בנק ישראל מעריך שבפועל מדובר ב-4,900 בלבד שיתגייסו לצה"ל - וזאת כאשר מאז יולי אשתקד התגייסו 3,000 חרדים. "יעדי החוק דורשים גידול מוגבל מאוד בהיקף הגיוס, ובוודאי שלא עונים על צורכי הצבא לאלפי לוחמים נוספים... "יעדי הגיוס אינם מתייחסים לתפקידים הצבאיים, או אפילו לגיל המתגייסים, כך שעלול להיווצר מצב בו חלק ניכר מהמתגייסים אינם מיועדים או מתאימים לתפקידי לוחמה בהם יש לצבא מחסור, ועל כן יפחיתו רק במעט מהעלות המשקית של צורכי הביטחון שגדלו". עוד אומר הבנק, כי הסנקציות שכוללת ההצעה "הן בעלות אפקטיביות נמוכה ביצירת תמריצים לפרט". לפחות עד אמצע 2027 מדובר בעיקר במניעת רשיון נהיגה ויציאה מהארץ - "פעולות שהן בעלות זיקה נמוכה לחברה החרדית". עוד מדובר על מניעת הטבות במוסדות להשכלה גבוהה ובתעסוקה במגזר הציבורי, שאינן רלוונטיות לבוחיר ישיבה. את הסנקציות העתידיות בתחום הדיור אפשר לעקוף על ידי המתנה לגיל 26, וכך גם יקרה לחלק ניכר מהסנקציות בתחום מעונות הילדים. "מעבר לכל אלה, לסנקציות או תמריצים כלכליים שהתממשותם תלויה בהתנהגות קהילתית (עמידה כללית ביעדי גיוס) יש אפקטיביות נמוכה מבחינת תימרוץ הפרט, או קהילות ספציפיות במגזר החרדי, שכן לאדם הבודד אין השפעה ממשית על העמידה ביעדים", ממשיך הבנק. בנק ישראל מסכם: "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים. לכך יש עלויות מקרו-כלכליות משמעותיות שיבואו לידי ביטוי בהמשך הפגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת (לתשלום למילואים במקום סדיר-חובה), לצד אובדן הכנסות ממיסים. על כן, אנו רואים חשיבות רבה בתיקון נוסח החוק באופן שיענה על צורכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים".