חובת הידברות עם העובדים ומתן אפשרות שיתארגנו במסגרת ארגון עובדים אינן מרוקנות מתוכן את מיקור החוץ בו עם מועסקים. כך קובעת (11.12.25) שופטת בית הדין הארצי לעבודה, לאה גליקסמן, בפסק הדין האחרון עם פרישתה, בדחותה את ערעור המדינה בנושא. גליקסמן מציינת, כי משפט העבודה מתמודד בשנים האחרונות עם דםוסי העסקה חדשים, ובהם מיקור חוץ לקבלני כוח אדם. בית הדין כבר קבע, כי המעסיק של העובד הוא הגורם עימו יש לעובד התקשרות אותנטית ולגיטימית, וכי במקרים מסוימים יוכרו המשתמש או המזמין והקבלן כמעסיקים במשותף האחראים יחד ולחוד לתשלום זכויות העובדים. המחוקק נתן את דעתו גם הוא על מודל זה, אם כי עדיין לא בצורה מלאה - ולכן "מוטל על בית הדין לבחון כיצד יש ליישם את עקרונות היסוד, החוקים והפסיקה על עובדים בתבנית העסקה מורכבת, ומה היא ההתאמה הנדרשת לתבנית העסקה זו, כך שיובטחו הגשמת תכליות משפט העבודה גם בהעסקתם של עובדים אלה". גליקסמן קובעת, כי יש מקרים בהם המדינה חייבת להידבר עם ארגון העובדים בעת פרסום מכרז, ולא ניתן להמתין לתוצאותיו ולהידברות עם המעסיקים בפועל. "משעה שהעובדים במיקור חוץ מיוצגים על-ידי ארגון עובדים, קמה להם הזכות כי המדינה תקיים הידברות עימו בנוגע להשלכות המכרז על תנאי עבודתם. הטלת חובת הידברות על תנאי המכרז עם ארגון העובדים היא התאמה מתחייבת ונדרשת של הפסיקה בנוגע לחובות המדינה בנסיבות שבהן מפעילה המדינה את סמכותה כריבון או כרגולטור ויש להחלטותיה השלכה על זכויות העובדים". גליקסמן הורתה לבטל מכרז של המדינה להפעלת מסגרות חירום לנוער בסיכון. ערב המכרז הופעלו שמונה מסגרות כאלה, שבע מהן - בידי עמותת אותות, בה הארגון היציג הוא כוח לעובדים. משרד הרווחה ביקש לאתר עשר מסגרות נוספות, מתוכן שתיים לנוער דובר ערבית. גליקסמן קבעה, כי המדינה אמורה הייתה להידבר עם כוח לעובדים על תנאי המכרז שישפיעו על העובדים, ומשלא עשתה זאת - יש לבטל אותו ולהורות לה להידבר עם הארגון ולפרסם אותו מחדש לאחר מכן. ממלא-מקום הנשיא, אילן איטח, השופטים סיגל דוידוב-מוטולה, רועי פוליאק וחני אופק-גנדלר, ונציגי הציבור ורדה אדוארס ודובי רם הסכימו עם גליקסמן. את כוח לעובדים ייצגו עוה"ד אביגיל שחם, שיר שבתאי ושי גלי, ואת המדינה - עוה"ד תמי דקל ויעל ינאי-הלפרין.