המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, דחה (14.12.25) שתי עתירות בהן התבקש בג"ץ להורות לשב"כ להפסיק לאבטח את יאיר נתניהו במקום מגוריו במיאמי ולהורות לנתניהו-הבן להשיב לקופת המדינה את ההפרש שבין עלות אבטחתו בחו"ל לבין זו שבישראל. בתגובת המדינה נאמר כי "ההחלטה העדכנית של ועדת השרים לענייני השירות, לגבי זהות הגוף אשר נותן את המענה האבטחתי למשפחת ראש הממשלה, התקבלה על דעת גורמי המקצוע הרלוונטיים ולאחר המלצת הוועדה המייעצת לענייני אבטחה" (ועדה המורכבת משלושה נציגי ציבור הנדרשים לפעול באופן בלתי תלוי, ולגבש המלצה בהתבסס על שיקולים מקצועיים בלבד). עוד מסרה המדינה, כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא השתתף בישיבת ועדת השרים. סולברג אומר כי האבטחה אינו תלויה ברצונו של המאובטח אלא בשיקול הדעת של הרשויות המוסמכות, בשל האינטרס הציבורי שבכך, וכי כלל זה חל הן בארץ והן בחו"ל. לדבריו, העותר - עו"ד שחר בן-מאיר - לא הצביע על מקור חוקי לטענתו ולפיה יש להבחין לעניין המימון בין אבטחה בארץ ומחוצה לה. לכן, את טענותיו עליו להפנות לוועדת השרים לענייני השב"כ שהחליטה על האבטחה - אך הוא כלל לא תקף החלטה זו. העתירה בעניין השבת הוצאות האבטחה העודפות אינה מתאימה להידון בפני בג"ץ, שכן יאיר נתניהו הוא אדם פרטי. התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה נגד החלטת ועדת השרים, וגם אותה דוחה סולברג. הוא מציין, כי הטענה העיקרית בעתירה הייתה שההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת גורמי המקצוע. אולם, על בסיס החומר החסוי שהוגש לבג"ץ, עמדות גורמי המקצוע ועמדת הייעוץ המשפטי לממשלה - לפיה אין מקום להתערב בהחלטה - אומר סולברג ש"ההנחה האמורה אינה משקפת את התמונה במלואה". הוא אינו יכול לפרט מעבר לכך וקיימת אי-נוחות מכך שחומר רלוונטי אינו בפני העותרת, אך לעיתים אין מנוס מכך. "במקרים כגון דא, שבהם אין מנוס מהסתמכות על חומר חסוי, מוטלת 'חובה מוגברת על המותב היושב בדין להידרש לחומר שהוחסה מן הצד הלא-מדינתי בכובד ראש ובתשומת לב מיוחדת'. איננו מקלים ראש בחובה זו - כך בכלל, וכך גם במקרה דנן. בחינה מדוקדקת של החומר החסוי, על נספחיו הרבים, מלמדת כי בענייננו, ההנחה העובדתית שלפיה החלטת ועדת השרים התקבלה 'בניגוד לעמדת גורמי המקצוע' - אינה מדויקת, ולמצער אינה משקפת את הדברים כהווייתם ובמלואם; לפיכך, לא ניתן להסיק ממנה את שביקשה העותרת להסיק", אומר סולברג. עוד טענה התנועה, על בסיס פרסום עיתונאי, כי בכירים בשב"כ אומרים שאבטחתו של יאיר נתניהו פוגעות במשימות אחרות של השירות. אולם, מזכיר סולברג, אין המדובר בראיה משפטית וטענה זו אף לא הועלתה בתגובת השב"כ לעתירה. גם טענות אחרות של התנועה, כגון פגיעה בתקציב השב"כ, הועלו בעלמא וללא תשתית עובדתית. השופטים אלכס שטיין וחאלד כבוב הסכימו עם סולברג. העותרים חויבו בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את התנועה לאיכות השלטון ייצגו עוה"ד תומר נאור ורותם בבלי-דביר, את המדינה ייצג עו"ד יונתן נד"ב, ואת נתניהו - עו"ד אוריאל נזרי.