"אל לו לבית המשפט הנכבד להיעתר לעתירות המבקשות להביא ליצירת תקדים של התערבות שיפוטית בקביעת שרי הממשלה בשל התנגדות אידיאולוגית למדיניות אותה מקדם השר". כך אומרים (14.12.25) הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו, בתגובתם לעתירות המבקשות מבג"ץ להורות לנתניהו להדיח את איתמר בן-גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי. לדברי הממשלה ונתניהו, יש לדחות על הסף את העתירות בשל "העדר כל עילה משפטית להתערבות חריגה וקיצונית באקט החוקתי הראשון במעלה שהוא - הרכבה של הממשלה הנבחרת כפי שזה נקבע בדין על-ידי כנסת ישראל, הממשלה והעומד בראשה, ולאור המשמעויות האנטי-דמוקרטיות, שפוגעות בהפרדת הרשויות, בעקרונות הממשל התקין, בדין ובפסיקה". לטענתם, אין כל הוראה חוקתית או תקדים משפטי המאפשרים לחייב את נתניהו להדיח את בן-גביר, ולכן מדובר בניסיון בלתי חוקתי שיש לדחות על הסף. הממשלה ונתניהו דוחים את עמדתה של היועצת המשפטית, גלי מיארה, לפיה קיימת אפשרות חוקתית להדיח שר בשל פעולותיו במילוי תפקידו: הדבר אינו אפשרי מבחינה חוקתית ומהווה "תקדים מרחיק לכת שהעותרים מבקשים שבית המשפט יקבע", הם אומרים. מינוי שרים והדחתם הם פעולה מינהלית-חוקתית, הסמכות להדיח שר היא בידי ראש הממשלה בלבד, החייב להביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים - וקיימת לו חזקת התקינות, נאמר עוד. אין בסיס לטענה ולפיה כהונתו של בן-גביר כרוכה בהחלטות ופעולות הפוגעות בעצמאות המשטרה, וניתן לבצע ביקורת שיפוטית על כל אחד מצעדיו בנפרד. לדברי הממשלה ונתניהו, "ביקורת שיפוטית, מרחיבה ככל שתהיה, איננה כוללת סעד של פיטורי הגורם המינהלי, מקבל ההחלטה, בשל פגמים מינהליים בהחלטות שעומדות לביקורת. זאת כבר חריגה מתחומי הביקורת השיפוטית וכניסה לגדרם של רשויות נבחרות". עוד אומרים הממשלה ונתניהו, כי לא ניתן להסתמך על הלכת דרעי-פנחסי, בה הורה בג"ץ לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לפטר את השרים אריה דרעי ורפאל פנחסי - שכן היה זה לאחר שהוגשו נגדם כתבי אישום. הם גם יוצאים נגד פנייתה של מיארה בחודש שעבר לנתניהו, לבחון את המשך כהונתו של בן-גביר, באומרם שבכך היא לא מיצתה את ההליך המינהלי מולו ולכן אינה יכולה להביע דעה לגבי העתירות [עמדתה של מיארה טרם הוגשה, אך ההערכה היא שתתמוך בקבלתן]. הממשלה ונתניהו גם דוחים את הדוגמאות שהציגה מיארה באותה פנייה בנוגע להתערבותו של בן-גביר בעבודת המשטרה. לדבריהם, התערבותו במניעת קידומה של רב-פקד רינת סבן היא עניין לערכאה הרלוונטית ולא לבג"ץ; מותר לו להביע תמיכה עקרונית בשוטרים המצויים בחקירה, כחלק מחופש הביטוי הפוליטי; ומותר לו לגבש טיוטת מדיניות בנושא ההפגנות. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד מיכאל ראבילו, רועי שכטר ואופק ברוק.