עלות שליחת הודעה קולית אחת נאמדת כיום בכ־23.6 אגורות, כולל מע"מ. על-פי חישובי מערך הדיגיטל, העלות השנתית של הודעות קוליות שנשלחו דרך המערכת הממשלתית עלתה מכ־308 אלף שקלים בשנת 2022 לכ־604 אלף שקלים בשנת 2024. התחזית לשנים הקרובות חדה במיוחד: בשנת 2027 העלות צפויה להגיע לכ־7 מיליון שקלים בשנה, רק עבור מערכת הדיוור הממשלתית. לכך מתווספות עלויות נוספות שאינן מגולמות בחישוב הבסיסי: הקמת מערכות ייעודיות, תחזוקה שוטפת, אבטחת מידע, תפעול ובקרת איכות. אחת הדרישות המרכזיות בחוק היא האפשרות להאזנה חוזרת להודעה באמצעות חיוג חוזר. הקמת מערכת כזו מוערכת בעלות חד־פעמית של כ־240 אלף שקלים, לצד עלות תחזוקה שנתית של כ־42 אלף שקלים, סכומים שעשויים לגדול אם יידרשו הרחבות תשתית. פערי מידע והיעדר נתונים מלאים אחד הקשיים המרכזיים שעלו במהלך הכנת המסמך הוא היעדר נתונים מרוכזים. מערך הדיגיטל הלאומי מחזיק מידע רק לגבי משרדי ממשלה המשתמשים במערכת הדיוור הממשלתית. לעומת זאת, רשות המיסים, רשות האוכלוסין והביטוח הלאומי פועלים במערכות עצמאיות. עד למועד כתיבת המסמך התקבלו נתונים חלקיים בלבד מהביטוח הלאומי, ואלו מתייחסים למסרי טקסט קצרים בלבד, ללא נתונים על הודעות קוליות וללא פירוט על הודעות ארוכות, שהן לדבריו הרוב המכריע. לפי הנתונים החלקיים, הביטוח הלאומי שלח בשנים האחרונות עשרות מיליוני מסרונים מדי שנה, עם תנודתיות חדה בין השנים, אך ללא יכולת להעריך בשלב זה את העלות הנוספת שתיגרם מיישום חובת המענה הקולי. ומה עם בינה מלאכותית למרות השיח הציבורי הרחב על שימוש בבינה מלאכותית במערכות ממשלתיות, מערך הדיגיטל הלאומי מעריך כי גם אם ייעשה שימוש בכלים כאלה בסביבות מאובטחות, ההשפעה על העלויות הכוללות של החוק תהיה שולית בלבד.