יועמ"ש הוועדה מזהיר: פגיעה באיזון החוקתי עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של ועדת החוקה, הביע הסתייגות מהותית מהמהלך והתריע מפני ריכוז כוח בידי הממשלה. לדבריו, גם אם מבוצע פיצול בין תפקידי הייעוץ והתביעה, עדיין יש הכרח בעיגון מנגנון מינוי מאוזן: "יועץ משפטי אינו רק עורך דין של הממשלה. יש לו תפקיד ייחודי בשמירה על שלטון החוק והאינטרס הציבורי. לא ניתן להותיר את המינוי לשיקול דעתה הבלעדי של הממשלה". בליי ציטט את הפרופסור רות גביזון, שלפיה תפקיד היועץ מחייב איזון מתמיד בין עצמאות מקצועית לבין נאמנות לממשלה - איזון שעלול להיפגע אם המינוי יהפוך פוליטי במהותו.

האופוזיציה תוקפת: "הצגה כוזבת של פשרה" ח"כ גלעד קריב (העבודה) תקף בחריפות את ההצעה וטען כי מדובר במהלך שמתחזה לפשרה אך בפועל אינו משנה דבר: "זהו מהלך קוסמטי. פיצול לכאורה, אך בפועל ריקון מוחלט של עצמאות היועמ"ש. כל ממשלה תכתוב לעצמה את הכללים, כאילו לא הייתה פרשת בר־און חברון". לדבריו, גם הצעת פרידמן עצמה לא נחשבה בעבר למתונה, וכעת היא מוצגת כבסיס להסכמה מדומה. ח"כ אפרת רייטן (העבודה) טענה כי הנוסח שהונח על שולחן הוועדה שונה מהותית מהצעת החוק שאושרה בקריאה טרומית, ולכן יש פגם מהותי בהליך. ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) הגדיר את המהלך "גניבת דעת". ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הוסיפה כי ריכוז הסמכות בידי הממשלה יפגע באמון הציבור ובאיזון הרשויות. גם בקואליציה נשמעו הסתייגויות ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הביעה תמיכה עקרונית בפיצול, אך הזהירה מפני חקיקה הנעשית מתוך עימות אישי: "יש צורך בשינוי, אבל שינוי שנעשה מתוך כעס או מאבק - לא יחזיק מעמד לאורך זמן". לעומתה, חברי הכנסת אליהו רביבו ומשה סעדה (ליכוד) תמכו במהלך במלואו. סעדה טען כי מערכת האכיפה לוקה באכיפה בררנית וכי ריכוז הכוח בידי היועמ"ש הביא להשחתה: "כשהמערכת חוקרת את עצמה - אין אמון. פיצול הסמכויות הוא תנאי לתיקון". בסיום הדיון הדגיש רוטמן כי ההצעה מחזירה את ישראל למודל המקובל במדינות המשפט המקובל: "בכל המדינות הללו הממשלה ממנה את היועץ שלה. רק אצלנו זה הפך לחריג. יועץ שלא מייצג את מדיניות הממשלה - אינו יועץ אלא גורם פוליטי עצמאי". הדיון צפוי להימשך בישיבות הבאות, כאשר הסוגיות המרכזיות שנותרו פתוחות הן אופן המינוי, גבולות הסמכות של היועמ"ש, ומידת העצמאות של התובע הכללי.