"אני חושב ש-2026 יכולה להיות שנה טובה מאוד", אומר שר האוצר האמריקני,
סקוט בסנט. לאופטימיות שלו יש בסיס, מגיב אקונומיסט. בקרוב יורגשו השפעותיו של חוק הפחתת המס שאושר בחודש יולי והאמריקנים יקבלו החזרים על חשבון 2025.
על-פי אחת ההערכות, שווי ההטבות הוא 191 מיליארד דולר ותוספת של 0.3% לצמיחה – לאחר 1.9% בלבד ב-2025. ההערכה המקובלת בקרב כלכלנים היא שהצמיחה בשנה הנכנסת תהיה רק 1.8%, בשל טלטלות המדיניות והמכסים. האם ייתכן שהם פסימיים לשווא?
המשק האמריקני צמח ברבעון השלישי בקצב שנתי של 4.3%, אך השבתת הממשל ל-43 יום באוקטובר ונובמבר האטה משמעותית את הקצב ברבעון הרביעי. אם לא תהיה השבתה גם ב-2026, הוצאות הממשלה יבוצעו במלואן – שווה ערך ל-0.6% צמיחה. במקביל, הממשל הפחית את אכיפת המס ואובדן ההכנסות עלול להגיע ל-0.25% תוצר.
המכסים אמורים להכניס בשנה החדשה 215 מיליארד דולר, לעומת 114 מיליארד דולר בשנה היוצאת. אולם, הם יתגלגלו לפחות חלקית על הצרכן וישחקו בטווח הארוך את כוח הקנייה. ההערכה היא שהמכסים יפחיתו השנה את הגרעון התקציבי – ריסון תקציבי במקום תמריץ למשק.
חישובים אלו אינם מביאים בחשבון את גורלם של מחצית מהמכסים, אשר יוכרע בבית המשפט העליון, הצפוי לפסול את אלו שהוטלו לפי החוק לשעת חירום כלכלית. לכך יהיו שתי משמעויות. האחת: החזרים לחברות ששילמו אותם, בהיקף משוער של 0.5% תוצר. השני: פגיעה בהכנסות העתידיות, גם אם הממשל ימצא דרכים חלופיות להטיל אותם, מה שיהפוך שוב את התקציב לגרעוני.
הן התותח המוניטרי והן התותח הפיסקלי יורים
ארה"ב נכנסת ל-2026 כאשר הן התותח המוניטרי והן התותח הפיסקלי יורים, לאחר שהפדרל ריזרב הפחית את הריבית ל-3.75% - השיעור הנמוך ביותר מאז 2022. השלכות ההקלה עודן עושות את דרכן במורד המשק. הפחתות נוספות צפויות במהלך השנה, כאשר במקביל ימנה
דונלד טראמפ את מחליפו של היו"ר ג'רום פאואל הפורש בחודש מאי. טראמפ כנראה גם יוכל למנות עוד נגיד או שניים התומכים במדיניות ריבית מקלה, אם כי לא ישיג רוב במועצת ה"פד".
מדיניות כזאת תפחית את הסכנה של התרסקות בוול סטריט – הסיכון הברור ביותר לכלכלה, ממשיך אקונומיסט. למרות האזהרות מפני בועת
בינה מלאכותית, הדעה הרווחת היא שמדד סטנדרד אנד פור'ס יעלה בשנה הקרובה ב-9%. אם כך יקרה, למשקי הבית יהיה יותר כסף להוציא וה-AI ייראה יותר בר-קיימא.
בשל כל הסיבות הללו, מיעוט קולני של כלכלנים טוענים ש-2026 תהיה שנה של צמיחה מואצת. יש אף המרחיבים תחזית זו למשק העולמי, בין היתר בשל ההרחבה הפיסקלית בגרמניה, הרפורמות לעידוד הצריכה בסין והצפי לתמריצים למשק ביפן. גם ירידת מחירי הנפט – 61 דולר כיום, הנמוך ביותר מזה ארבע שנים – תסייע. שוק העבודה פחות ורוד, אך בעיקר בשל האטה בשכירת עובדים חדשים ולא בשל פיטורי עובדים קיימים.
בישיבת ה"פד" בדצמבר, התחזית החציונית הייתה לצמיחה של 2.3%. האם היא תתגשם? האינפלציה עודנה גבוהה מדי והאמריקנים כועסים. העלייה בשכר מרמזת ששוק העבודה אינו רך, למרות החולשה במשרות החדשות. כך נוצר עידן מוזר לתמרוץ פיסקלי-מוניטרי, מה שעלול לחדש את החששות מפני החבויות של הממשל. יו"ר ה"פד" החדש עלול להחליש את המחויבות ליעד אינפלציה של 2%, מה שיוביל לעלייה בפרמיית הסיכון של אג"ח הממשל – מה שיעלה את הוצאות הריבית וימחק את התועלת של ההקלה הפיסקלית.
עם זאת, בשנים האחרונות גברה הכלכלה העולמית על הפגיעה בשרשרת האספקה, הריבית הגבוהה, המלחמה באוקראינה ובמידה מסוימת על המכסים של טראמפ. כרגע אין מכה עזה שצריך לשרוד אותה ומקום רב לביצועים משופרים. לבסנט יש סיבה להרים כוס.