מליאת הכנסת אישרה סופית (13.1.26) את תיקון מספר 7 לחוק הקולנוע, המבטל את מאגר הלקטורים הממשלתי שממנו חויבו קרנות הקולנוע לבחור את מעריכי התסריטים. ההצעה אושרה בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 27 תומכים, ללא מתנגדים, ואחד נמנע. התיקון קובע כי קרנות הקולנוע לא יהיו מחויבות עוד להעסיק לקטורים מתוך מאגר ייעודי שנקבע בחוק, ויוכלו להתקשר עם מעריכים או להעסיקם באופן עצמאי. זאת, כפוף להוראות שייקבעו במבחני התמיכה של משרד התרבות, שיכללו דרישות לשקיפות, מניעת ניגוד עניינים וגיוון בהרכב המעריכים. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי ההסדר החקיקתי שהקים את מאגר הלקטורים לא הביא תועלת ציבורית משמעותית ולא השיג את יעדיו. בין היתר צוין כי הקריטריונים לכניסה למאגר אפשרו הכללת מועמדים בעלי תואר אקדמי בתחומי התאטרון, הספרות או התקשורת, גם ללא ניסיון מקצועי בקולנוע או בהערכת תסריטים, מה שפגע באיכות ההליך והכביד עליו מבחינה ביורוקרטית ותקציבית. עוד צוין כי החובה לבחור לקטורים מתוך המאגר בלבד יצרה מנגנון מסורבל, שלא תרם בפועל להגברת השקיפות או לגיוון חברתי, כפי שנועד במקור. משרד התרבות והספורט הציג את אישור החוק כחלק מרפורמה רחבה שמוביל השר מיקי זוהר בענף הקולנוע. בהודעת המשרד נטען כי ביטול המאגר מבטל את השליטה של קבוצה מצומצמת על בחירת התכנים הנתמכים, ומאפשר לקרנות גמישות רחבה יותר בבחירת מעריכים ובקידום יוצרים ממגוון רחב של קבוצות בחברה הישראלית. שר התרבות והספורט מסר כי מדובר, לדבריו, במהלך שנועד “להחזיר את הקולנוע הישראלי לקהל הישראלי”, והוסיף כי המדינה לא צריכה לממן תכנים הפוגעים בדימויה או בדימוי חיילי צה"ל. הדברים משקפים את עמדת המשרד, ואינם חלק מנימוקי החוק כפי שנקבעו בדברי ההסבר הרשמיים. ביטול מאגר הלקטורים מצטרף לשורת שינויים שנכנסו לתוקף במסגרת רפורמת הקולנוע בתחילת שנת 2025, והוא מהווה שינוי מהותי באופן בחינת הבקשות לתמיכה ציבורית ביצירה קולנועית בישראל.