בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ החליט לדחות את הדיון בעתירות הדורשות את פיטוריו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, דיון שהיה אמור להתקיים ב-15 בינואר. הנשיא יצחק עמית (אב"ד), המשנה לנשיא נעם סולברג, והשופטת דפנה ברק-ארז, קבעו כי ההליך יועבר לדיון בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים, וכי מועד חלופי לדיון ייקבע ביומן לא יאוחר מסוף חודש מרס. השופטים קבעו כי התגובה המקדמית שהוגשה מטעם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והממשלה אינה כוללת התייחסות מפורטת לתשתית העובדתית שהוצגה בעתירות, אלא מציגה עמדה עקרונית בלבד. עוד צוין כי הממשלה לא התייחסה כלל לפעולות שביצע בן-גביר במסגרת כהונתו, אשר נטען בעתירות כי בוצעו בניגוד לדין. בהחלטה נכתב: "בנסיבות אלו, ובהיעדר התייחסות לגופו של עניין מטעם ראש הממשלה, שהחלטתו היא שעומדת במוקד העתירות - איננו רואים טעם מעשי בקיום הדיון שנקבע ל-15 בינואר”. עוד ציינו השופטים כי עמדת המדינה מתמקדת בטענה שלפיה אין לבית המשפט סמכות להתערב בהחלטות הנוגעות לפיטורי שרים, וכי אין מקום להרחיב את תחולתה של הלכת "דרעי-פנחסי". עם זאת נקבע כי טענות אלה נטענו במישור העקרוני בלבד, ללא התמודדות קונקרטית עם המסד העובדתי והטענות הספציפיות שהועלו בעתירות. נוכח כובד משקלן של הטענות קבע בג"ץ: "בהינתן כובד משקלן של הטענות שהועלו, מצאנו להורות כבר בשלב זה על הרחבת ההרכב שידון בעתירות, והמשך הטיפול בהליך ייעשה בהרכב מורחב של חמישה שופטים". זהות חברי ההרכב תיקבע בהמשך, לאחר בדיקת אילוצי היומן. בנוסף הודיעו השופטים כי ההרכב המורחב ישקול הוצאת צו על תנאי, והחלטה בעניין זה תימסר בתחילת חודש פברואר. הצו, ככל שיוצא, עשוי לחייב את ראש הממשלה להתייצב בעצמו ולהסביר מדוע אינו מפטר את בן-גביר. בתגובה לאפשרות זו אמרו מקורבים לבן-גביר: "העובדה שבג”ץ כותב שישקול להוציא צו על תנאי אפילו בלי דיון ובלי שום סמכות, מוכיחה שהשופטים מחפשים משבר חוקתי בכל מחיר".