על-רקע גל המחאה הרחב באירן, מדווח (יום ד', 14.1.26) וושינגטון פוסט כי אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפני מאמצי השינוי במדינה הוא הפיצול העמוק בתוך האופוזיציה. הפילוג נוגע לשאלות אידאולוגיות, אתניות ופוליטיות, ומעכב יצירת אלטרנטיבה שלטונית מאוחדת. בתוך הוואקום הזה בולט רזה פהלווי, בנו של השאה המודח, אך מעמדו עצמו משקף ומעצים את המחלוקות.
עלייתו של פהלווי והעדר הנהגה פנים-אירנית
בעקבות היעדר הנהגה ברורה בתוך אירן, הפך רזה פהלווי לדמות המרכזית של האופוזיציה הגולה. קריאותיו לשביתות ולהפגנות הביאו עשרות אלפים לרחובות, והמחאה שהתפרצה בעקבות קריסת המטבע האירני התרחבה במהירות מדרישות כלכליות למחאה פוליטית גלויה הקוראת להחלפת המשטר. אולם מומחים מציינים כי ללא אופוזיציה מאורגנת, מגובשת ומתואמת, אפילו מחאה רחבת היקף תתקשה להביא לשינוי יציב. רבים מקרב האירנים שאינם תומכי המשטר עדיין מהססים להצטרף להפגנות כל עוד אינם רואים חלופה ברורה ומאוחדת.
מתחים עם מיעוטים אתניים והמרחק בין הנהגה לציבור
לפי הדיווח, מעמדו של פהלווי מורכב ונתון למחלוקת עמוקה, במיוחד באזורים המאוכלסים במיעוטים אתניים כגון כורדים, אזרים־טורקים ובלוצ'ים. החוקר עמר מלאכי מדגיש כי התמיכה בפהלווי נמוכה יותר בקרב אוכלוסיות אלה, שאינן רואות בו דמות המייצגת את צורכיהן. כך למשל, פריבה בלוצ', פעילה למען זכויות הבלוצ'ים המתגוררת בלונדון, טוענת כי פהלווי לא פעל ליצור קשר עם קבוצות המיעוט ולא הציג תוכנית ברורה שתסביר כיצד מחאה המונית תוביל בפועל לנפילת המשטר. גם עבדאללה מוהתדי, מזכ"ל קומלה וחבר בקואליציית האופוזיציה של 2023, אמר כי ככל הידוע לו פהלווי לא פנה לקבוצות כורדיות כדי לנהל שיח ישיר ולבחון את צורכיהן. לדבריו, הגיוון האתני הרחב של אירן אינו מקבל ביטוי בתוכניותיו ובמדיניותו של פהלווי.
מנגד, בני בריתו של פהלווי דוחים את הביקורת וטוענים כי הוא דווקא בנה בסיס תמיכה רחב. אנדרו חלילי, מהאיגוד הלאומי לדמוקרטיה באירן טוען כי גישתו של פהלווי הייתה תמיד הכוללת והעקרונית, וכי היא מבוססת על שמירה על זכויות אדם, על שלמות טריטוריאלית, על ממשל חילוני ועל בחירה דמוקרטית. גם יועצו הבכיר סעיד ג'סמינז'אד טוען כי הקואליציה של פהלווי מייצגת קשת רחבה של קבוצות, לרבות מיעוטים אתניים ודתיים ובעלי עמדות פוליטיות שונות, וכי כולם מאוחדים סביב תמיכה בהנהגתו כמנוע המרכזי לשינוי אפשרי באירן. בתוך כך, פעילים אחרים מזהירים מהעלאתו של מנהיג אחד לדרגת דמות־על. העיתונאית מהדיה גולרו, שחיה כיום בשבדיה לאחר מאסרים פוליטיים מרובים, אמרה כי הצבת דמות בודדת במרכז עלולה ליצור סכנה לשחזור מודלים טוטליטריים.
גם פעילים בגולה מפנים את האחריות פנימה. עו"ד קווה שאהרוז כתב כי במשך שנתיים היה חבר בקבוצות רבות שבהן פעילים שותפים להשקפת עולמו, אך אלה נכשלו שוב ושוב ביכולתן לשים בצד מחלוקות קטנות ולהתאגד לכדי מסגרת פעולה אחת. לדבריו, ייתכן שכעת מדובר ברגע קריטי בתולדות אירן, שבו יש חובה מוסרית לאחד כוחות לפני שיהיה מאוחר מדי.
קואליציית 2023 שהתפרקה במהירות
המאמצים ליצור הנהגה משותפת אינם חדשים. ב-2023 הוקמה קואליציה שהציבה יחד דמויות בולטות מהאופוזיציה הגולה — ובהן פהלווי, מסיה עלינז'אד ודמויות ציבוריות נוספות. התמונה של החבורה אוחזת ידיים, ששודרה לכל רחבי איאן, נתפסה כרגע משמעותי של תקווה. אולם בתוך שבועות התפרקה הקואליציה בעקבות דיונים פנימיים, מחלוקות על אסטרטגיה ואי־הסכמות חריפות בתוך ציבור תומכיו של פהלווי. התפוררות זו המחישה את עומק הפילוגים שאינם מאפשרים בניית חזית אחידה.
הפעילים בתוך אירן בין תקווה לסכנה
בתוך המדינה עצמה פועלות קבוצות אזרחיות תחת דיכוי קשה. מוסטפא תג'זאדה, לשעבר סגן שר הפנים הרפורמיסטי, כלוא רוב הזמן מאז 2009. נרגס מוחמדי, זוכת פרס נובל לשלום לשנת 2023, נעצרה שוב בדצמבר האחרון למרות שחרור רפואי זמני. פעילים רבים אחרים ממשיכים לנסות להוביל מחאה מתוך סכנה יומיומית לחייהם. הדיכוי החריף מחליש את החברה האזרחית ומקטין את יכולתה לצמוח למנהיגות פנימית אפקטיבית.
הציבור האירני נע בין תקווה לפחד
סקרים המוזכרים בכתבה מציגים תמונה מורכבת: שליש מהאירנים תומכים בפהלווי באופן מובהק, שליש מתנגדים לו בתקיפות, ושליש נוסף נותר פתוח וניתן לשכנוע בהתאם לנסיבות. מומחים מסכימים כי גם אם רוב משמעותי יתמוך במחאה, עדיין לא תתרחש נפילת משטר יציבה ללא תמיכה בינלאומית וללא אלטרנטיבה פוליטית מגובשת. ראיונות מתוך אירן עצמה מציגים גיוון של עמדות: אישה מסמנן טוענת כי היא תומכת בחזרתו של פהלווי ורואה בו "האפשרות הטובה ביותר". גבר ממַשהד מציין כי הוא רואה בו מנהיג לתקופת מעבר בלבד ולא שליט עתידי. ואילו אישה מטהרן אומרת כי לא תמכה בו בעבר, אך המציאות כפתה עליה בחינה מחדש של עמדתה. כולן וכולם דיברו תחת תנאי חשאיות מחשש לתגובה מצד המשטר.
ללא אחדות - לא יהיה שינוי
הדיווח מסכם כי הפיצול הרעיוני, הפוליטי והעדתי בתוך האופוזיציה הוא החסם המרכזי ביותר העומד בפני שינוי שלטוני באירן. גם כאשר המחאה רחבה, הדיכוי חריף והמשבר הכלכלי מעמיק, ללא הנהגה משותפת ומשדרת מסלול מעבר ברור - הסיכוי לשינוי יציב ומשמעותי נותר נמוך.