ארי רוזנפלד יוכל לצאת מהארץ, כפוף להסדרים מהודקים וערבויות משמעותיות - קובעת (20.1.26) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז. היא קיבלה בעיקרו את ערעורו של רוזנפלד, אחד הנאשמים בפרשת הדלפת המסמך המסווג לעיתון בילד, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. רוזנפלד היה נגד באגף המודיעין והעביר לאלי פלדשטיין את המסמך שהודלף. הוא אינו מכחיש את העובדות, אך טוען שמעשיו לא היוו עבירה פלילית. רוזנפלד ביקש לאפשר לו לצאת מהארץ לצורכי עבודה, ובצורה ממוקדת - לטיול משפחתי בחודש הבא. החלטתה של ברק-ארז אינה עוסקת בחוזק הראיות, אלא רק בצד המשפטי של הבקשה. ברק-ארז אומרת: "כתב האישום שהוגש נגד העורר הוא חמור ביותר ובכך אין להמעיט. לצד זאת, דומה כי ההליך הפלילי בעניינו של העורר רחוק מלהסתיים, בין השאר על-רקע מעורבותם הנטענת של גורמים נוספים והשלב שבו נמצא ההליך בנוגע אליהם. כמו-כן, ניתן להתרשם כי העבירות החמורות שבהן העורר נכשל לכאורה אינן משקפות את אורחות חייו. "מכל מקום, מאחר שהעורר אינו חשוף כעת לחומר ביטחוני, וההגבלה בהקשר זה בעינה עומדת, דומה כי הסכנה הנשקפת מן העורר בהיבט האמור הצטמצמה, כפי שתואר גם בחוות הדעת של הגורמים הביטחוניים. עוד ניתן לייחס משקל לכך שמרכז חייו - כפי שנלמד מן הפן המשפחתי והתעסוקתי - הוא, לכל הדעות, בישראל. כן יש לייחס משקל לחשיבות הנודעת לכך שחייו של העורר עולים על דרך הישר במסגרת מקום עבודתו הנוכחי וכי לא נרשמו לחובתו הפרות של תנאי השחרור". לאור זאת, מסיקה ברק-ארז, "ניתן להפיג את החשש של הימלטות מהדין באמצעים חמורים פחות מאיסור גורף על יציאתו מן הארץ". לכן, היא החזירה את התיק לבית המשפט המחוזי, אשר יקבע את התנאים והערבויות. את רוזנפלד ייצגו עוה"ד אורי קורב, יהושע למברגר וסיון רוסו, ואת המדינה - עוה"ד עילית מידן, עדי ערד ויעל בן-שמואל.