רשות התחרות הטילה עיצום כספי בסך 8,091,626 ש"ח על שופרסל, לאחר שקבעה כי הרשת לא מסרה במלואם ובמועד נתונים שנדרשו ממנה לצורך מחקר ענף המזון. ההחלטה ניתנה לאחר הליך שימוע, ודוחה את עיקר טענות החברה בדבר עמידה בדרישות וחוסר סמכות מצד הרשות . לפי ההחלטה, שופרסל נדרשה כבר בספטמבר 2023 להעביר לרשות נתונים מפורטים על עלויות תפעוליות של מוצרי ספקים ומותג פרטי, ברמת פירוט חודשית וברמת מק"ט. הנתונים נדרשו מכוח סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית, כחלק ממחקר רוחבי שמבצעת הרשות בענף המזון . מה נדרש - ומה לא נמסר ברשות התחרות קבעו כי בעוד שחלק מהנתונים נמסרו, המידע המרכזי שעסק בעלויות תפעוליות מפורטות לא הועבר כנדרש. שופרסל הפנתה תחילה לדוחות הכספיים הפומביים שלה, אך ברשות קבעו כי אלה אינם עומדים בדרישות, שכן הם מציגים נתונים מצרפיים, שנתיים וללא פילוח לפי מוצרים או ספקים. רק לאחר שיחות רבות, דרישת נתונים נוספת ומעורבות של ההנהלה הבכירה, התברר כי בידי שופרסל קיימות טבלות פנימיות מפורטות - ובהן טבלת עלויות חודשיות וטבלת העמסת עלויות לפי קטגוריות - אשר עונות לדרישות המקוריות. טבלות אלה לא נמסרו במענה הראשוני, חרף קיומן בחברה. משך העיכוב והשלכותיו ברשות התחרות מציינים כי המענה המלא הושלם רק כחמישה חודשים לאחר המועד האחרון שנקבע, וכעשרה חודשים לאחר משלוח הדרישה הראשונה. בתקופה זו, כך לפי ההחלטה, נגרם עיכוב ממשי לעבודת מחקר המזון, תוך השקעת משאבים ניכרת מצד הרשות בניסיונות לקבל את המידע החסר. עם זאת, ברשות קבעו כי לא נמצאה כוונה מצד שופרסל למנוע מידע או להשפיע על תוצאות המחקר, ולכן נבחר מסלול של עיצום כספי ולא הליך חמור יותר. בהחלטה מפורט מנגנון חישוב העיצום: מחזור המכירות של שופרסל בשנת 2023 נאמד בכ־15 מיליארד ש"ח, כך שהתקרה העקרונית עמדה על כ־450 מיליון ש"ח. עיצום הבסיס הועמד על 50% ממסגרת זו, אך בשל מגבלות החוק הופחת לסכום המרבי המותר. לאחר הקלות שונות - ובהן מסירת הנתונים בסופו של דבר - נקבע העיצום הסופי על כ־8.1 מיליון ש"ח. טענות שופרסל - ועמדת הרשות שופרסל טענה בין היתר כי עמדה בדרישות, כי הדרישה השנייה נשלחה בחוסר סמכות, וכי מדובר בהפרה טכנית שאינה מצדיקה עיצום כה גבוה. רשות התחרות דחתה את הטענות וקבעה כי הסמכות לדרוש "ידיעות" כוללת גם מידע שאינו מתועד במסמך אחד סדור, וכי העיכוב והחסר גרמו לפגיעה ממשית בעבודת הרשות.