בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר (26.1.26) שלושה מאסרי עולם ועוד 15 שנות מאסר על העבריין הבכיר יניב זגורי. הוא הורשע בחודש שעבר בשלושה מעשי רצח, לאחר משפט בן תשע שנים שכלל איומים שלו על סניגורו וטענות שנדחו לשימוש בלתי חוקי ברוגלת פגסוס. השופטים נתן זלוצ'ובר, דינה כהן ודניאל בן-טולילה אומרים, כי מעשי הרצח בהם הורשעו זגורי ואנשיו בוצעו כאשר העונש על עבירה זו היה מאסר עולם חובה, ובכל מקרה - הם נעשו בנסיבות מחמירות המחייבות גם הן מאסר עולם: תכנון מראש, כוונה להטיל אימה, אכזריות מיוחדת ותוך סכנה לחיי אחרים. עוד נקבע, כי למרות שכל העבירות היו חלק ממסכת אחת - הרי שמדובר באירועים נפרדים שכל אחד מהם מחייב ענישה נפרדת. "תיק זה משול לסרט פשע רע וקשה ביותר לצפייה, שעלילתו נכתבה בדם ע"י הרוע, הכעס והנקמה", אמר בית המשפט בפסק הדין. זגורי היה "בעל הרעיון לתסריט הבלהות, המפיק, הבמאי וגם השחקן הראשי, הגם שאת מעשי הרצח לא ביצע בידיו אלא באמצעות עד המדינה והנאשמים 2, 6 ו-77 [אריק איטל, משה רובין ועמיר בן-שימול]". "העלילה המורכבת מתרחשת בבאר שבע, רמת גן, חולון, אשקלון, נהריה, נתניה, תל אביב, אילת, אוקראינה, תאילנד וסין. לצערנו, לא בסרט מדובר אלא במציאות קשה ומזעזעת: דבורה הירש (קורקוס) ז"ל נרצחה לעיני ילדיה הקטנים בחניית בניין מגוריה בבאר שבע. אלישע סבח ז"ל נרצח בירי מטווח אפס בנתניה, בטבורה של עיר, לעיני עוברים ושבים. טל קורקוס ז"ל נרצח באשקלון באכזריות ממטען חבלה שהוצמד לרכבו. המטען הופעל, התפוצץ והצית את הרכב בו ישב טל שנשרף בעודו חי וזועק: 'אמא, אמא'".

מסע נקמה של זגורי

למרות שמדובר ב-17 אישומים, קבע בית המשפט, מדובר בפועל "בפרשה אחת גדולה ובבסיסה כעס גדול ורצון עז של הנאשם 1 לנקמה בכל מי שקשור, לדעתו, בפגיעה כלשהי בו, במעמדו, במשפחתו, במקורבים לו ובחבורה העבריינית שלו", על-רקע הרשעתו בתיק קודם על-פי עדותו של קורקוס ונדון לשבע שנות מאסר. בית המשפט המשיך: "מניע אחד מרחף על פני שלושת מקרי הרצח, וחוט השני המדמם שמקשר בין אירועי הרצח מושא ענייננו, הוא היותם של הנרצחים עדים במשפטים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. דבורה וטל העידו במשפטו הקודם של נאשם 1 ואילו אלישע העיד במשפטו של אדם איטל אחיו של נאשם 2, שניהם מקורבים לנאשם 1. "נאשם 1 גמר אומר לבוא חשבון ולנקום, לאחר שחרורו ממאסרו, בכל מי שנתן יד בהפללתו ובהפללת מקורבו - אדם איטל, ועל כן, הורה ופעל עם שותפיו לפשעים, לגרום למותם של דבורה, אלישע וטל ובכך גם ביקש להעביר מסר ברור ומרתיע לבל יפעלו אחרים באופן דומה כלפיו או כלפי מי שמזוהה עמו ובכך יבנֶה ויגדיל את כוחו וכוחה של חבורתו העבריינית... שלושה אנשים נרצחו באופן מזעזע רק משום שהעזו להעיד מטעם התביעה בתיקים קודמים נגד הנאשם 1 או מי מהמקורבים לו". זגורי הורשע בשלוש עבירות של רצח, ארבע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (רצח), שלוש עבירות של ניסיון לרצח, חמש עבירות נשק, שיבוש הליכים ועוד. איטל הורשע בשתי עבירות רצח, שלוש עבירות של קשירת קשר לרצח, שלוש עבירות של ניסיון לרצח ועוד. רובין ובן-שימול הורשע כל אחד בעבירת רצח ובעבירות נוספות.

יסיימו את חייהם בכלא

זגורי נדון לשלושה מאסרי עולם מצטברים ולעוד 33.5 שנות מאסר, שמתוכן 15 ירוצו במצטבר למאסרי העולם, דהיינו - הוא אמור לסיים את חייו בכלא. איטל נדון לשני מאסרי עולם מצטברים ול-30.5 שנות מאסר, מתוכן ירצה 12 במצטבר - כך שגם הוא אמור לסיים את חייו מאחורי סורג ובריח. רובין ובן-שימול נדונו כל אחד למאסר עולם. בשולי גזר הדין מתייחסים השופטים לנסיבות החריגות של התיק, ששמיעתו בפועל נמשכה שבע שנים. בין היתר הם אומרים: "ניהול התיק היה מאתגר, בלשון המעטה, כאשר חדשים לבקרים הוגשו בקשות לדחיית הדיונים מטעם ההגנה מסיבות כאלה ואחרות והתחושה הכללית הייתה שהנאשמים עושים הכל על-מנת שהתיק לא יתנהל והעדים לא יישמעו... עדותו של עד המדינה הייתה רצופה בהתנגדויות, צעקות, התנצחויות, קללות ולעיתים גם אלימות ואנו נאלצנו לקחת את המושכות לידינו ולנהל את המשפט בתנאים בלתי אפשריים אלה". בית המשפט מזכיר גם את דרישתו של זגורי לפטר את עו"ד משה שרמן מייצוגו ומזכיר את החלטתו לפיה "סגנונו והתנהגותו הבוטה של עו"ד שרמן באולם מבזים, חצופים, לא מקובלים בעליל, פוגעים בבית המשפט, בתביעה, בעדים ואפילו בסנגורים אחרים ומקשים מאוד את ניהול ההליך". שרמן שוחרר לבסוף בידי בית המשפט העליון.