הדיון שצפוי לתקיים בצהריים (27.1.26) בוועדה לענייני ביקורת המדינה נושא כותרת טכנית לכאורה: "תחנת
גלי צה"ל - ממצאי מעקב, דוח שנתי 58א". אלא שעיון מעמיק של News1 בחומרי הרקע מעלה כי אין מדובר בדיון מעקב ענייני אחר יישום ליקויי עבר, אלא במהלך ממוסגר היטב, שבמרכזו ניסיון של ועד עובדי גלי צה"ל להטיל דופי בוועדת זליקוביץ - הוועדה שהקים שר הביטחון ישראל כ"ץ - תוך הישענות על דוח מבקר שאינו רלוונטי להליך הנוכחי.
מי שמאפשר את המהלך, יזם את הדיון וקבע את סדר היום, הוא יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ
אלון שוסטר (כחול לבן), שבחר לקיים דיון אקטואלי נפיץ תחת כותרת של דוח מעקב היסטורי.
דוח שנשלף מהבוידעם
דוח המעקב של
מבקר המדינה פורסם בשנת 2007, ומתבסס על בדיקה שנערכה כבר בשנת 2004 - לפני יותר מ־20 שנה. הדוח עוסק בליקויים מבניים, פיקודיים ועריכתיים מתקופה אחרת לחלוטין, שחלקם הגדול או כולם תוקן מאז, אם באמצעות שינויים פיקודיים, אם באמצעות תיקוני פקודות, ואם בהחלטות ממשלה מאוחרות.
למרות זאת, הדוח משמש כעוגן הפורמלי לדיון - אף שהוא אינו עוסק בוועדת זליקוביץ שמינה שר הביטחון ישראל כ"ץ, אינו בוחן את עבודתה, ואינו מתייחס כלל להחלטת הממשלה הנוכחית.
בפועל, בחומרי הרקע לדיון מופיע מסמך עדכני אחד בלבד: מכתב של יו"ר ועד עובדי גלי צה"ל אפי בן-אברהם. המכתב אינו עוסק ביישום ממצאי דוח 58א, אלא תוקף ישירות את ועדת זליקוביץ, את הרכבה ואת דרך עבודתה.
כך, תחת כותרת של "דיון מעקב", הוועדה לביקורת המדינה משמשת בפועל זירה להשמעת טענות נגד ועדה ממשלתית אחרת - ועדה שאינה מושא הדיון הרשמי.
שלוש בעיות מוסדיות חמורות
ועדת זליקוביץ אינה נזכרת בדוח 58א, לא נבחנה על-ידי מבקר המדינה, ולא הייתה קיימת בעת כתיבתו. עיסוק בה במסגרת דיון מעקב חורג לכאורה מסמכות הוועדה לביקורת המדינה, שנועדה לעקוב אחר תיקון ליקויי מבקר - לא לפסול בדיעבד ועדות ממשלתיות אחרות.
כל הטענות שמעלה ועד העובדים נגד ועדת זליקוביץ - סמכות, הליך, הרכב ושיקולים זרים - נדונות כבר בעתירות תלויות ועומדות בבג"ץ. המדינה הגישה תגובה מפורטת, הכוללת תשתית עובדתית ומשפטית רחבה. קיום דיון פרלמנטרי מקביל, באותן שאלות עצמן, מעורר חשש לערבוב מסגרות ולניסיון להשפיע על הליך שיפוטי תוך פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.
למרות שהדיון מכוון כולו לביקורת על ועדת זליקוביץ, יו"ר הוועדה, הד"ר
דליה זליקוביץ, קיבלה הזמנה בהתראה קצרה של 24 שעות לפני הדיון, אך היא לא תוכל להתייצב מסיבות רפואיות. איש מיתר חברי הוועדה לא זומן לדיון. המשמעות פשוטה: טענות קשות יישמעו - אך הגוף המותקף לא יוכל להשיב.
הניסיון לייצר נרטיב: זליקוביץ מול זמיר
במכתב ועד העובדים ובאופן שבו הדיון ממוסגר, נעשה ניסיון ברור להציג את ועדת זליקוביץ כבלתי מקצועית ביחס לוועדת זמיר, ולטעון כאילו פעלה בלוח זמנים קצר שלא אפשר עבודת עומק. אלא שהעובדות מספרות סיפור הפוך.
ועדת זליקוביץ קיימה 19 מפגשים וישיבות, לצד שעות רבות של כתיבה, עיבוד והכנת הדוח - בהיקף מצטבר של למעלה מ־120 שעות עבודה. הוועדה בחנה חלופות שונות, קיימה שימועים, ונעזרה בליווי משפטי שוטף של הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון.
לעומתה, ועדת זמיר, בראשות
אייל זמיר, מנכ"ל משרד הביטחון דאז, קיימה ארבעה מפגשים בלבד, גם זאת בהנחה מחמירה שכל מפגש נמשך יום עבודה מלא (8 שעות). יתרה מכך, ועדת זמיר כלל לא עסקה בגלגלצ - רכיב מרכזי במערך השידורים של גלי צה"ל.
והמלצות זמיר שלא יושמו
האירוניה מתחדדת כאשר בוחנים את יישום המלצות ועדת זמיר מיולי 2023:
- לא הוקמה ועדה מייעצת בלתי תלויה למפקד התחנה,
- והגם שחלה עלייה מסוימת בהיקף התוכן הצבאי והביטחוני - רוב לוח השידורים נותר אזרחי.
חרף זאת, דווקא ועדת זליקוביץ, שהיקף עבודתה עולה לאין שיעור על ועדות עבר, היא זו שמוצגת כבעיה.
המדינה מבקשת להפריך את הטענות נגד הוועדה
בתגובתה לבג"ץ מבקשת המדינה להפריך אחת לאחת את טענות ועד העובדים: הוועדה פעלה בסמכות, בהרכב מאוזן, בליווי משפטי צמוד, תוך בחינת חלופות ובהיקף עבודה נרחב. לטענתה, מדובר בניסיון למסגר מחלוקת עקרונית על עצם סגירת התחנה ככשל מנהלי - מבלי להצביע על פגם קונקרטי.
אלא שהדיון שמקיים שוסטר אינו עוסק בהפרכות הללו, אלא מאפשר הצפת טענות חד־צדדיות תחת כותרת שאינה משקפת את תוכנו האמיתי.
מהטענות על ההרכב - לטענות על חוסר מקצועיות
במכתב שהעביר יו"ר ועד העובדים נטען כי הרכב ועדת זליקוביץ היה מוטה, חסר איזון ולוקה ב
ניגוד עניינים. הטענה הזו חוזרת על עצמה בצורות שונות: החל בפרישתו של יו"ר הוועדה הראשון, אלוף (מיל')
יפתח רון-טל, דרך ביקורת על זהות החברים, ועד ניסיון לצייר את הוועדה כגוף בעל עמדה מוקדמת.
בתגובתה לבג"ץ, המדינה מפריכה זאת ישירות: הוועדה פעלה בליווי שוטף של הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון, חבריה עברו הסדרי ניגוד עניינים, וההרכב אושר לאחר בחינה משפטית. לשיטת המדינה, אין מדובר בוועדה "אד-הוק" אלא בגוף מייעץ שפעל לפי כללי המנהל התקין.
הטענה להתעלמות מעמדת צה"ל
ועד העובדים טוען כי עמדת צה"ל, שהתנגדה לכאורה לסגירת התחנה, לא קיבלה ביטוי הולם. המדינה דוחה זאת ומבהירה כי נשמעו עמדות שונות של גורמי צה"ל, אך ההכרעה אינה צבאית אלא אזרחית־ממשלתית. יתרה מכך, בתגובתה נטען כי דווקא העיסוק של חיילים באקטואליה פוליטית הוא אנומליה מוסדית, ושאין חובה לאמץ עמדה פנימית כזו או אחרת של גורם בצבא.
במכתב הוועד נטען כי הוועדה הסתמכה על חומרים חיצוניים ואינטרסנטיים. המדינה משיבה כי מדובר בטענות כלליות שאינן מגובות, וכי מסקנות הוועדה נשענו על תשתית משפטית, מנהלית וציבורית, ולא על מקורות שוליים. מבחינתה, זהו ניסיון למסגר ויכוח עקרוני על עצם סגירת התחנה ככשל מנהלי - מבלי להצביע על פגם קונקרטי.
הממשלה דוחה את הטענות
בתשובתה לבג"ץ, הממשלה הדגישה כי בטרם התקבלה ההחלטה על סגירת התחנה, נבחנו חלופות שונות במסגרת עבודתה של ועדת זליקוביץ: האחת - המשך פעילות גלי צה"ל כיחידה צבאית ממלכתית, תוך הפסקה מוחלטת של שידורי האקטואליה וסגירת מחלקת החדשות; והשנייה - סגירת התחנה. לטענת הממשלה, עצם הצגת החלופות סותרת את טענות העותרים שלפיהן ההחלטה התקבלה מראש, ללא בחינת אפשרויות ביניים וללא שיקול דעת אמיתי.
עוד ציינה הממשלה כי החלטת הסגירה אינה כוללת את תחנת גלגלצ, אשר תוסיף לפעול גם לאחר סגירת גלי צה"ל. לשיטתה, מדובר בהבחנה מהותית, שכן גלגלצ אינה עוסקת באקטואליה או בפוליטיקה ואינה מעוררת את הקשיים הערכיים והמבניים שיוחסו לגל"צ. ההפרדה בין שתי התחנות נועדה, כך נטען, לצמצם כל פגיעה אפשרית במרחב התקשורתי ובנגישות הציבורית לשידורי רדיו ארציים.
הממשלה דחתה גם את הטענה שלפיה מדובר ב"הסדר ראשוני" המחייב חקיקה ראשית של הכנסת. בתגובתה נטען כי סגירת גלי צה"ל אינה יוצרת נורמה כללית חדשה ואינה קובעת מדיניות רוחבית, אלא מהווה החלטה מנהלית־ביצועית הנוגעת ליחידה צבאית מסוימת. לפיכך, לשיטתה, אין תחולה לדוקטרינת ההסדרים הראשוניים, והסמכות נתונה לרשות המבצעת במסגרת מרותה על הצבא.
בהקשר זה מזכירה הממשלה כי גלי צה"ל הוקמה מלכתחילה בהחלטת ממשלה משנת 1950, ולא מכוח חוק. משכך, היא טוענת, ניתן לסגור את התחנה בהחלטת ממשלה, בהתאם לעיקרון הקבוע בחוק הפרשנות שלפיו סמכות להקים כוללת גם סמכות לשנות או לבטל. עוד נטען כי החקיקה שהתייחסה לאורך השנים לגל"צ עסקה בהסדרי מעטפת בלבד - כגון תשדירי חסות, תדרים ופיקוח - ואינה מכוננת חובה חוקית להמשך קיומה.
לבסוף, הממשלה מבססת את עמדתה על רצף של חוות דעת משפטיות שניתנו לאורך השנים, החל ביועצים המשפטיים לממשלה בעבר וכלה ביועמ"ש מערכת הביטחון והפצ"ר. לטענתה, כל הגורמים המשפטיים הרלוונטיים קבעו בעבר כי סגירת גלי צה"ל אפשרית בהחלטת ממשלה ואינה מחייבת חקיקה ראשית. על-רקע זה מוצגת חוות הדעת של המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, שהתנגדה להחלטה, כחריגה ובלתי מתיישבת עם העמדה המשפטית שנקבעה לאורך עשורים.