היא האשימה את גלי צה"ל בהחלשת מורל הצבא: "המדינה הזו שוחרת חופש ביטוי, אבל חופש הביטוי לא מחייב שהמדינה תפעיל יחידת שידור צבאית, ובטח לא יחידה שנשמעת ממנה, בזמן מלחמה, אמירות שמצטיירות בעיניי ככאלה שמחלישות את הלוחמים. תחנה צבאית אמורה לחזק את החיילים ואת הלוחמים, לשדר חוסן, כוח ונחישות, לא להפוך לבמה של אמירות פוליטיות או קו שידורי שיש לו השפעה מוראלית הפוכה". כראיה לדבריה, הביאה דוגמאות מדברים משידורים שבהם נאמרו אמירות בסגנון “לתת לסינוואר הכול” ו”להרים דגל לבן”, ונאמרו גם אמירות שמייחסות לחצים צבאיים תוצאות קשות בהקשר החטופים. לשאלת היו"ר אלון שוסטר האם הדבר נעשה במכוון, השיבה: "גם אם מישהו יטען שזו לא הכוונה, אותי פחות מעניינת הכוונה ויותר מעניינת התוצאה הציבורית והמסר שיוצא מתוך יחידה צבאית". גוטליב, היחידה מהקואליציה שהגיעה לדיון, הייתה בדעת מיעוט. חברי הכנסת נעמה לזימי (העבודה) וולדימיר בליאק (יש עתיד) שיסעו את דבריה בניסיון להשתיקה, אך גוטליב המשיכה: "הניסיון לצייר את סגירת גל"צ כפגיעה באמצעי תקשורת או כחסימת תקשורת הוא בעיניי טענה לא נכונה. גל"צ אינה 'עוד תחנה', זו יחידה בצה"ל. ערוץ 14 אינו יחידה צבאית, תחנות אזרחיות אינן יחידות צבאיות, וזה ההבדל. מי שרוצה תקשורת חופשית יכול להפעיל תקשורת חופשית במסגרת אזרחית. אבל אין חובה ציבורית להחזיק יחידת שידור צבאית שממילא מעוררת מחלוקת עקרונית בשאלה האם היא משרתת את יעדיה". כפי שחשפנו מוקדם יותר ב-News1, הדיון התקיים באמתלה של דיון בדוח מבקר המדינה שהוכן לפני כשני עשורים על התחנה. נציגת משרד הביטחון, סמדר בקשי, שהתבקשה בסוף הדיון להתייחס לנאמר, השיבה בפשטות: "אין קשר בין הדוח לנושא הדיון".

כהצדקה לקיום הדיון, איפשר היו"ר שוסטר לשירה פחטר-ארד, מנהלת אגף לביקורת צה"ל, במשרד מבקר המדינה לומר כמה מילים על הדוח: "בביקורת המעקב עלה כי לא גובש בסיס נורמטיבי מספק לפעילות התחנה; לא פורסמה הנחיה מעודכנת או פקודת מטכ"ל מסדירה; מפקד התחנה חתם לאורך שנים על התקשרויות עם גופים אזרחיים ללא הסמכה; עובדים הועסקו שלא בהתאם להוראות הדין ונציבות שירות המדינה; לא בוצעה ספירת מלאי סדורה לתכנים ששודרו; והקלטות נדירות לא טופלו או נשמרו באופן פיזי ראוי". למרות דבריה, לא התקיים דיון בדוח. שוסטר: "אמנם דוח מבקר המדינה על גלי צה"ל פורסם בשנת 2004, אך גם כיום הוא מצביע על סוגיות מהותיות הרלוונטיות לדיון בסגירת התחנה. המבקר עמד על כך שמאפייני הפעילות הייחודיים של גלי צה"ל, כתחנה הפועלת במסגרת הצבא, מחייבים עיגון נורמטיבי ברור והנחיות של הדרג הבכיר במערכת הביטחון. כמעט עשרים שנה לאחר מכן קבעה ועדה בראשות הרמטכ"ל דאז, אייל זמיר, כי יש להמשיך את פעילות התחנה כגוף תקשורת צבאי וציבורי, תוך התאמות נדרשות, ובפרט בכל הנוגע למעורבות חיילים בתכנים פוליטיים. הוועדה מבקשת לבחון מהי מידת היישום של המלצות אלו בפועל. על-אף המלצות ועדת זמיר, הוקמה באוגוסט האחרון ועדה חדשה שהובילה להחלטה על סגירת התחנה, בניגוד לעמדת הצבא ולמרות נתונים המעידים על אמון ציבורי גבוה בגלי צה"ל ותרומתה לחוסן ולרוח צה"ל. אנחנו כאן כדי לוודא שהחלטות הרות גורל אינן מתקבלות על בסיס תשתית עובדתית חסרה או תוך התעלמות מעמדות מקצועיות. נוכח לוח הזמנים למימוש ההחלטה כבר במרס הקרוב - מדובר בדיון דחוף". ח"כ גוטליב תקפה את דבריו והסבירה: "בבסיס הדיון יש דוח מבקר שעוסק בתקופה מיולי 2003 עד פברואר 2004. אבל הדוח הזה לא נוגע בליבת השאלה שמטרידה היום ציבור גדול - לא נדון בו מה קרה לתכנים, לא נדון בו איך תחנה צבאית התפתחה לאורך השנים, ולא נדון בו המתח שבין היותה יחידה בצה"ל לבין עיסוקה בשידור חדשות ואקטואליה. היא רמזה לניסיון מצידו להשפיע על הליך שיפוטי ואמרה: "נדמה לי שקידמו אותך כאן לדרגת שופט בג"ץ. ולמה אני אומרת את זה? משום שבמקביל למכתב שנשלח אליך ב־14 בינואר 2026 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לסגור את גל"צ. בבג"ץ אין במה כמו שיש כאן. כאן יכולים להגיע בעלי עניין, גם כאלה שאינם צד להליך, ולפרוס טענות שהם לא יכולים לפרוש בבית המשפט. בעיניי, זה ניסיון לייצר כאן 'בג"ץ עוקף' ולהשחיר את ההחלטה של הממשלה. "אם הוועדה תהפוך לזירה פוליטית שנועדה לייצר חומר לעתירה ולבנות נרטיב נגד החלטת הממשלה, על בסיס דוח בן 22 שנים, בלי דיון עדכני וממוקד בליבת הבעיה, אז אין בזה תועלת אמיתית. החלטת הממשלה היא החלטה של ממשלה נבחרת. שר הביטחון מוסמך להחליט. ורבים בעבר, גם לפני, ביקשו לסגור את התחנה. בעיניי, תחנה שלוקחת כספי ציבור ושחדלה למלא את ייעודה הצבאי צריכה להיסגר", דברי גוטליב.

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) לוי אמר כי הוועדה פוליטית וטען כי הלחץ לסגור את התחנה "מגיע מבעלי התחנות האזוריות שהם חברי מרכז הליכוד". הוא ביקש מהיו"ר לדרוש ממבקר המדינה להכין בתוך 40-30 יום דוח בדיקה שיבחן את תקינות ההליכים בוועדת זליקוביץ, ואף הוסיף איום מרומז על כך שהדוחות שלו יהיו מונחים על המדף אם יסרב לבקשת היו"ר. ח"כ לזימי דרשה אף היא בדיקה דומה. היו"ר שוסטר קיבל חלקית את בקשת לוי, לרבות האפשרות שהציע לקיים הצבעה בנושא במקרה של סירוב, ואמר כי ישלח מכתב למתניהו אנגלמן, ובו יבקש בדיקה מהירה מבלי לקצוב לו זמנים.

כל הדוברים בדיון דיברו בגנות ועדת זליקוביץ, וטענו כי אינה לגיטימית. אפי בן-אברהם, יו"ר ועד העיתונאים בגלי צה"ל, אמר כי "ההליך היה מוטה פוליטית וחסר כללי מינהל תקין. ועדת זמיר קבעה במפורש שיש להמשיך את פעילות התחנה, אך המלצה מרכזית אחת למינוי דירקטוריון לא יושמה. האחריות ליישום ההמלצה הזאת הייתה של משרד הביטחון". ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) ציין כי ייתכן שכיום לא הייתה מוקמת תחנה כזו, אך משעה שגלי צה"ל פועלת כבר כ-70 שנה, אין הצדקה לפעול בסערה לסגירתה. הוא הבהיר כי דעתו שונה מזו של יו"ר מפלגתו ח"כ בני גנץ.

הדס שטייף, לשעבר כתבת פלילים בתחנה, ירדה לפסים אישים ותקפה את גוטליב: "מה שאני וחבריי עשינו בתחנה - היא גם עוד 20 שנה לא תעשה". היא סיפרה על פועלה ככתבת שטח והוסיפה: "מי אמר שאנומליה היא דבר רע - אני אנומלית" ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו) התייחס אף הוא לאנומליה ואמר כי זה ממש לא משנה שהתחנה צבאית. לדבריו, מדובר ב"ניסיון להשתיק את התקשורת בשנת בחירות".

רון בן ישי, לשעבר מפקד גלי צה"ל סיפר כי במלחמת לבנון הראשונה רצו לסגור את התחנה בטענות דומות - שזו תחנת שמאלנים עם שידורים לא פטריוטים שמכרסמים במורל. לדבריו, קב"ן צה"ל ראובן גל שמונה כקצין בודק מצא כי אין ממש בטיעונים. עוד ציין כי הורה שבתחנה יהיו דיווחים ולא הבעת דעה, ולא כמו היום שיש דעות של יעקב ברדוגו ורינו צרור. "התיקון הוא לקבוע כללים", הציע והוסיף: "עמדת צה"ל שהוצגה לוועדה מצביעה על תרומה תפקודית ממשית של התחנה, בין היתר בשמירה על רצף שידורים ותקשורת עם הציבור בעת חירום".

פיני שומר, מנכ"ל מועצת העיתונות, אמר: "מועצת העיתונות מגינה על חופש העיתונות מכל ניסיון לפגוע בשידור הציבורי. סגירת גלי צה"ל עלולה להיות צעד ראשון במהלך רחב יותר. שידורי התחנה נשאו לאורך השנים מסרים פטריוטיים גם בתקופות לחימה". לטענתו, מי שפנו לוועדה היו אנשים שלא מאזינים לתחנה.

עו"ד מאיר אסרף מארגון עובדי צה"ל מבית ההסתדרות אמר כי "עובדי גלי צה"ל הם חלק בלתי נפרד מצה"ל, נאמנים לערכיו וחתומים על הסכם קיבוצי, ועומדים בכל הכללים. ההחלטה על סגירת התחנה התקבלה ללא משא-ומתן, בניגוד למחויבות משרד הביטחון, ועלולה לפגוע פגיעה קשה בעובדים".

עדי ליברוס ממשרד המשפטים הציגה את עמדת היועמ"שית בבג"ץ. היו"ר שוסטר ביקש ממנה להגיב לטענת גוטליב על כך שהפה שאסר הוא הפה שהתיר, ולכן הממשלה יכולה לסגור את התחנה. ליברוס השיבה: "זה העיקרון הנכון במשפט המנהלי. השאלה היא מהו המנהג הנורמטיבי - החלטת ממשלה או חקיקה ראשית. אנו אומרים שחקיקה ראשית".