"החרות מחייבת מוסדות חזקים ובית משפט עצמאי. הגנה על המיעוטים והערכים היא העיקרון המרכזי שנקבע במשפטי נירנברג. ההיסטוריה מלמדת אותנו מה קורה כאשר החוק מתמוטט". כך אומר שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, ברמז ברור לרפורמה המשפטית בישראל, לה קיימת התנגדות נרחבת באירופה. זייברט דיבר (27.1.26) באירוע לציון 80 שנה למשפטי נירנברג שהתקיים במוזאון אנו לרגל יום השואה הבינלאומי. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, אמר באירוע: "משפט נירנברג בא לומר שיש דין ויש דיין. הוא בא לומר שכאשר מתבצעים פשעים חמורים, האחריות מוטלת לא רק על המדינה אלא גם על האיש. אין לו הגנה של ציות לפקודה, אין חסינות לפרט. נירנברג אומר לנו שכאשר מתבצעים פשעים חמורים כמו של הגרמנים ועוזריהם, יש לזה מחיר. המשפטים הללו הטילו אחריות לא מתוך שנאה ונקמה, אלא מתוך משפט. הזיכרון של נירנברג חשוב מאוד לכל מי שאוהב חרות, צדק ומשפט". ברק הוסיף: "המטרה לא הייתה להרוג את ראשי הנאצים, אלא להנציח את האירוע. פסק הדין הוא מסמך היסטורי ראשון במעלה מפי האנשים שהיו שם, שמספר את הסיפור של הנאצים. יש לו חשיבות היסטורית מבחינת העדות ומבחינת העקרונות שהוא קבע. העבירות בהן הורשעו הנאשמים אומנם לא היו מכוח אמנות, אך היו אסורות על-פי המשפט הבינלאומי המנהגי; זו התשובה לטענה שהם הורשעו על עבירות שנוצרו בדיעבד". ברק התייחס לתפקידו לפני שנתיים כשופט מטעם ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, בתלונתה של דרום אפריקה על הנעשה בעזה: "מצאתי את עצמי שופט את ישראל על רצח עם. אני, ניצול שואה. אמרתי בפסק הדין שלי: אתם מעמידים לדין את הבל על המעשים של קין". בהתייחסו לבית הדין הפלילי הבינלאומי, אמר ברק: "לא היה שום מקום להוציא צו מעצר נגד ראש הממשלה, שאתם יודעים שאינני מחסידיו הגדולים, ונגד שר הביטחון. ראיתי בזה צו מעצר נגד מדינת ישראל". ברק סיפר בהרחבה על קורותיו בגטו קובנה ועל הצלתו בידי איכר בשם מזוראיטיס. כאשר כיהן כנשיא בית המשפט וביקר בליטא, נפגש עם ילדיו של המציל ובין היתר שאל אותם מדוע הוריהם סיכנו בצורה כזאת את עצמם ואת ילדיהם. הללו השיבו, כמעט כאילו השאלה מיותרת, כי ראו בכך חובה אנושית ודתית. ברק הוסיף: "פניתי לאשתי [השופטת המנוחה אלישבע ברק] ולשני ילדי הגדולים שהיו איתנו ושאלתי האם אנחנו היינו נוהגים בצורה דומה. עד היום אין לי תשובה".