אלון חסן, לשעבר עובד חברת נמל אשדוד במשך כ-30 שנה ויו”ר ועד עובדי התפעול, הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, אשר דחה את עתירתו לקבוע כי השעייתו ופיטוריו נעשו שלא כדין, ולהורות על תשלום זכויותיו הכספיות שלטענתו נשללו ממנו, וכן על פיצוי בגין נזק שנגרם לו בתקופת ההשעיה.
השעייתו של חסן בוצעה בעקבות מעצרו בסוף חודש מאי 2014, על-רקע חקירה משטרתית שעסקה בחשדות לביצוע עבירות פליליות מצדו ומצד אחרים. בחודש יוני 2016 הוגש נגדו כתב אישום, ובסיום ההליכים הפליליים הורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים, ונגזר עליו עונש של שישה חודשי עבודות שירות.
בהמשך הודיעה חברת נמל אשדוד לחסן כי היא רואה בו מפוטר החל ממועד תחילת ההשעיה במחצית חודש ינואר 2015. בראשית חודש מרס 2022 הגישה החברה נגדו תביעה להשבת כספים שקיבל בתקופת ההשעיה, בסכום של 512,000 שקלים.
בחודש יוני 2023 הגיש חסן תביעה נגד ההחלטה על פיטוריו, בטענה כי התקבלו משיקולים אישיים וזרים, בניגוד לדין ולהסכמים הקיבוציים. התביעה כללה גם סעד כספי בגין אי-תשלום מלא של שכר והפרשות לגמל בתקופת ההשעיה. חסן עתר לפיצוי בגין הפרשי שכר בסכום העולה על 2.245 מיליון שקלים, לפיצוי בגין נזק פנסיוני בסך כ-810,000 שקלים, וכן לתשלום מענק יובל וזכויות הצמדה לשכר.
ואולם בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי חסן לא הרים את הנטל להוכיח שהחברה שקלה שיקולים זרים או נקטה כלפיו אפליה אסורה ביחס לעובדים אחרים. נקבע כי לא נפל פגם בהליכי ההשעיה או הפיטורים, וכי כתב התביעה בסוגיית הסעד הכספי אינו מפורט דיו. משכך נדחתה התביעה, וחסן חויב בהוצאות לחברת נמל אשדוד ולהסתדרות בסכום כולל של 30,000 שקלים.
עתה, במסגרת הערעור לבית הדין הארצי לעבודה, טוען חסן כי דרך קבלת ההחלטות בעניינו על-ידי החברה וההסתדרות הייתה, בחלקה הגדול, נטולת נימוקים רלוונטיים, וכי בשלב מסוים התברר לו לטענתו כי שני הגופים נגועים באיבה אישית כלפיו. עוד נטען כי שיקוליהם היו זרים לדין, וכי הליכי הפיטורים נגועים ברצון לסלקו, תוך פגיעה בליבת זכויותיו.
לטענת חסן, המיוצג על-ידי עו”ד ג'ורג'י עמיר, בית הדין האזורי שגה כאשר קיבל את מלוא טענות החברה וההסתדרות, וקבע כי ההשעיה והפיטורים נעשו כדין, קביעה שלשיטתו אינה מתיישבת עם העובדות וההיגיון. לפיכך מתבקש בית הדין הארצי לעבודה לקבוע כי השעייתו ופיטוריו בוצעו בניגוד להסכם הקיבוצי ולדין, ולהטיל על חברת נמל אשדוד וההסתדרות את מלוא נזקיו הכספיים, כפי שנתבעו בערכאה הקודמת.