השר קיש טען כי בשנים האחרונות חל שינוי עמוק במערכת החינוך החרדית. לדבריו, מספר התלמידים בחינוך הממלכתי־חרדי כמעט הוכפל בתוך שלוש שנים בלבד, מ־12 אלף תלמידים בתשפ"ד לכ־פי שניים כיום. במקביל, ציין, חלה התקדמות גם ברשתות החינוך החרדיות, הן בהיקף הפיקוח והן בהרחבת לימודי הליבה. קיש דחה טענות שלפיהן לא חל שינוי במצב ואמר כי משרד החינוך פועל להרחבת לימודי הליבה והמסגרות הממלכתיות־חרדיות בכל מקום אפשרי.

סוכות: "הילדים לא יצטרכו להשלים כמו שאני השלמתי" יו"ר ועדת החינוך ח"כ צבי סוכות שיתף בחוויה אישית מתקופת לימודיו במוסד ללא לימודי ליבה. לדבריו, נאלץ להשלים ידע באנגלית ובמתמטיקה בבגרותו, והביע סיפוק מהשינויים הנוכחיים: לדבריו, תלמידים חרדים כיום ייהנו ממסלול לימודים שלא יצריך השלמות מאוחרות כפי שהוא עצמו נדרש להן. מתיחות סביב התקצוב והמערכת המשפטית במהלך הדיון נשאל השר קיש על העברת תקציבים למוסדות חינוך חרדיים ערב הצבעה בוועדת הכספים. הוא נמנע מהתייחסות ישירה בטענה שהנושא מצוי בהליך שיפוטי, אך תקף בחריפות את הפרקליטות וטען להתנהלות כוחנית ואינטרסים פסולים. דבריו עוררו תגובות קשות מהאופוזיציה, ובהן דברי ח"כ נעמה לזימי (העבודה) שהאשימה את הממשלה בהתנהלות עבריינית ובאי־שוויון בנטל.

הדרג המקצועי: התקדמות לצד כשלים מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני הודה כי עדיין קיימים ליקויים, לרבות בתחום לימודי הליבה, אך הדגיש שינוי דרמטי בפיקוח וציין כי כיום פועלים כ־80 מפקחים במערכת. מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך שי קלדרון הוסיף כי לראשונה נקבעו אמות מידה ברורות לפיקוח, עם יחס של מפקח אחד לכ־30 בתי ספר. לדבריו, בעשורים קודמים כמעט ולא היו ספרי לימוד מותאמים לציבור החרדי, ואילו בשנים האחרונות פותחו ספרים מותאמים בעברית ובאנגלית. האופוזיציה: "בלי נתונים אין אמון" ח"כ נאור שירי (יש עתיד) טען כי הממשלה מנסה להציג תמונת מציאות שאינה משקפת את האוטונומיה הרחבה של רשתות החינוך החרדיות. גם עמיתו לסיעה ח"כ מיקי לוי דרש פירוט מלא על היקף לימודי הליבה בפועל וציין כי במשך חודשים ארוכים לא התקבלו נתונים מסודרים על מוסדות שאינם עומדים בדרישות. מן הצד הקואליציוני טען ח"כ חיים ביטון (שס) כי מתקיימת מתקפה פופוליסטית נגד הציבור החרדי, והדגיש כי רשת החינוך התורני מקיימת מבחני מיצ"ב מלאים ואף משתתפת במבחנים בין־לאומיים. לקראת סיום הדיון התייחס השר קיש לעמדת היועצת המשפטית לממשלה המתנגדת למודל התקצוב היחסי לפי היקף לימודי הליבה. לדבריו, מדובר בהתערבות משפטית שגויה שעלולה להביא דווקא לצמצום הליבה, שכן מוסדות יעדיפו להסתפק בהיקף לימודים מינימלי. לטענתו, המהלך פוגע ביכולת לחזק פיקוח ולהרחיב השתתפות במבחני מדידה בין־לאומיים.