שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, התיר להוריו של קטין שהלך לעולמו לעשות שימוש בזרעו להפרייתה של אישה בה בחרו. שטיין דחה (1.2.26) את בקשת היועצת המשפטית לממשלה לערער על פסיקת בית המשפט למשפחה בפתח תקוה ובית המשפט המחוזי מרכז, אשר קיבלו את בקשת ההורים, באומרו שאין זה המקרה המתאים לקביעת הלכה בנוגע לשימוש בזרעו של קטין. המנוח חלה בסרטן, לפני תחילת הטיפולים הפקיד זרע לשימור פוריות, חתם על כרטיס שימור זרע והלך לעולמו בשנת 2021 בגיל 17 ושלושה חודשים. היועצת טענה בצורה רוחבית, כי לא ניתן לייחס לקטין רצון בהמשכיות לאחר מותו, שכן הבאת ילדים לעולם היא החלטה כבדת משקל המצריכה בגרות ואינה מסוג ההחלטות שנוהגים קטינים לקבל. שטיין אומר כי אכן מדובר בסוגיה משפטית עקרונית, אך לא די בכך כדי להעניק רשות ערעור בגלגול שלישי, אלא יש לבחון האם המקרה הספציפי הוא האכסניה המתאימה לדיון שכזה. השימוש בזרעו של אדם לאחר מותו אינו מוסדר בחוק, אלא רק בהנחיית היועץ המשפטי משנת 2003, בה אין התייחסות לגילו של הנפטר. השימוש בזרע מצריך את אישור בית המשפט, שעליו להתחקות אחרי רצונו המשוער של הנפטר. במקרה הנוכחי, ממשיך שטיין, הוכח בבירור שהנער רצה בהמשכיות אחרי מותו והפקיד את בחירת האם בידי הוריו; זוהי קביעה עובדתית בה לא יתערב בית המשפט העליון. המנוח היה קרוב מאוד לגיל הבגרות המשפטית, ואילו היה הולך לעולמו אחרי גיל 18 - היועצת כלל לא הייתה מתנגדת. לכן, נסיבות המקרה מלמדות שאין הוא מתאים לקביעת הלכה רוחבית. השופט דוד מינץ הסכים עם שטיין, ואילו השופט חאלד כבוב סבר שזהו מקרה מתאים לקביעת הלכה: "עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יש למתוח גבול ברור, ולאסור על שימוש בזרעו של מי שהלך לבית עולמו בהיותו קטין - יהיו נסיבות המקרה אשר יהיו, ויהיה רצון הקטין אשר יהיה. גישה מוחלטת זו אינה מקובלת עליי, והלכה למעשה גם לא על חברַי", הוא מציין. את היועצת ייצגו עוה"ד לימור פלד ואפרת בוגנים-שאג, את ההורים ייצגו עוה"ד נתן דרוקמן וניר גשרי, ואת שירותי בריאות כללית והמרכז הרפואי רבין (בו הופקד הזרע) - עו"ד ישראל שוייצר.