שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, מבטלת סופית את הפרויקט להקמת עשרות יחידות נופש בשטח חוות היען הסמוך לחוף העיר אילת. וילנר קיבלה (3.2.26) את ערעור המדינה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שהורה לגופי התכנון להעניק לפרויקט היתר בנייה. על-פי פרסומים קודמים, מדובר בפרויקט בהיקף של 150 מיליון שקל, שבנייתו נעצרה בשנת 2021 לאחר השקעת 60 מיליון שקל, בנימוק של חריגה מהיתר הבנייה. עוד פורסם, כי אחד מיזמיו היה משה אביטן וכי חברות אשת טורס ודולצ'ה ויטה נכנסו כשותפות בו. על-פי פסק הדין, בחברת חוות היען נחל שלמה - יזמית הפרויקט - שותפות חברות כרם ניהול בתי מלון ומרגש שיא החזקות. את הערעור הגישו היועצת המשפטית לממשלה, הוועדה המחוזית דרום ורשות מקרקעי ישראל. הליכי התכנון החלו בשנת 1993 ובמרכזם עמדה הקמת "אזור מרכז נופש ותיירות מדברית" ובו "חניון קמפינג לכ-500 מטיילים באוהלים, מסעדה, בריכת שחייה ואזור נופש, מרכז ספורט ופעילות מדברית, חוות יענים וחיות, מתקן ארועים ושרותי תיירות". בשנת 2007 העניקה רמ"י ליזמים את הקרקע ללא מכרז. היתר הבנייה ניתן ל"כפר אוהלי מדברי" שלצידו אטקרציות שונות, אך בפועל החלו היזמים להקים 60 מבנים קשיחים. הוועדה המקומית אילת התירה ליזמים להקים 62 יחידות אירוח שלכל אחת מהן צמודה בריכת שחייה, אך המדינה קבעה בשנת 2021 שהיתר זה חורג מן ההיתר המקורי. היזמים פנו לבית המשפט המחוזי, אשר בשנת 2022 הורה להעניק היתר בנייה, בנימוק שניתן לפרש את המילה "אוהל" גם כמבנה שלא כל דפנותיו עשויות בד, אלא גם מחומרים קשיחים (כפי שביקשו היזמים). וילנר אומרת כי המחוזי טעה כאשר התמקד רק בשאלת החומרים מהם ייבנו האוהלים, שכן ההיתר המתוקן של הוועדה המקומית אינו תואם את המצב התכנוני החל על הקרקע. רמ"י צדקה כאשר סירבה לאשר את התוכנית המתוקנת, משום שהיא סותרת את תוכנית המתאר. המילה "אוהל" מתארת (לפי מילון אבן-שושן) "מעון העשוי יריעות (בד או עורות) מתוחות על עמודים וקשורות בחבלים אל יתדות התקועות באדמה". האוהלים המתוכננים בפרויקט רחוקים מהגדרה זו, אומרת וילנר, ומצרפת תרשים שלהם. עוד עומדת וילנר על התוכנית המקורית, שמטרתה הייתה "לייעד את חוות היען לאתר תיירותי נגיש למטיילים ולנוער, ואשר משתלב בסביבה הנופית המדברית. חברי הוועדה המחוזית ראו לנגד עיניהם את האפשרות כי יוקם במקרקעין אתר נופש יוקרתי, אשר אופיו והיקף הבינוי שלו לא יעלו בקנה אחד עם החזון התכנוני שבבסיס התוכנית, והתנגדו לה. המתכננים התכוונו כי הבינוי בכללותו יהיה פשוט, ויתבסס על חומרי בניין טבעיים אשר משתלבים בנוף הבראשיתי של קו התפר בין המדבר לבין מפרץ אילת; וכי המבנים שייבנו בחוות היען (למצער, רובם הגדול) לא ישמשו ללינה - שתהיה באוהלים - אלא ישמשו למטרות אחרות". וילנר מוסיפה: "התכלית האובייקטיבית של התוכנית, כפי שזו נלמדת מהעקרונות התכנוניים בנוגע לסביבה החופית בישראל בכלל, ובאזור חוף מפרץ אילת בפרט, מביאה אף היא למסקנה כי חוות היען לא נועדה לשמש למלונאות, אלא למטרות פנאי ונופש, כאתר תיירותי עממי, נגיש לציבור, אשר שומר על הסביבה הטבעית בה הוא ממוקם".