משרד האוצר מבקש לשנות מן היסוד את האופן שבו ישראל מבינה את שוק העבודה: במקום להסתמך בעיקר על סקרים מדגמיים, תיאסף לראשונה תמונת מצב מנהלית מלאה - ברמת כל עובד וכל יישוב. לפי התוכנית, מעסיקים יחויבו לדווח לביטוח הלאומי גם את עיסוק העובד ואת יישוב העבודה שלו, כחלק מטופס הדיווח השוטף שהם כבר מגישים כיום. המהלך נועד לספק לממשלה נתוני אמת מדויקים ועדכניים, שישמשו בסיס לקביעת מדיניות תעסוקתית וכלכלית ממוקדת יותר למה בכלל צריך את זה כיום נשענת הממשלה בעיקר על סקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אלא שסקר, מטבעו, מספק תמונה כללית בלבד: מספר נסקרים מצומצם, רזולוציה מוגבלת ועדכניות חלקית. כך, למשל, מקצועות שונים מאוד מסווגים תחת אותה כותרת רחבה, ואי אפשר להבחין במדויק בין עיסוקים שונים או להבין את הביקוש וההיצע בכל יישוב. גם נתוני מקום העבודה אינם מאפשרים ניתוח אזורי אמיתי. באוצר מדגישים כי בהיעדר מידע פרטני קשה להפעיל כלי מדיניות דיפרנציאליים, כגון הכשרות ממוקדות, מענקים נקודתיים או סיוע ממוקד לאזורים חלשים. הכשלים שנחשפו במשברים הצורך בנתונים מדויקים התחדד במיוחד בשנים האחרונות. במהלך הקורונה נרשמה קפיצה חדה במספר העובדים שיצאו לחל"ת ובאבטלה. לפי המסמך, לממשלה היה קושי משמעותי לספק מענים איכותיים למספר גדול של דורשי עבודה, בין היתר בשל חוסר בנתונים מדויקים על מצב השוק ועל צורכי המעסיקים. גם במלחמת חרבות ברזל התגלו פערים דומים. המדינה גיבשה מענק לעובדים באזורים שפונו, אך בהיעדר נתונים מנהליים על מקום העבודה בפועל, הזכאות התבססה על הצהרות. בדיעבד התברר כי מנגנון זה אפשר דיווחים כוזבים והוביל להונאות בהיקף של מאות מיליוני שקלים. באוצר רואים בכך הוכחה לכך שמדיניות המבוססת על הצהרות או סקרים בלבד מתקשה לעמוד במבחן המציאות. כך זה יעבוד בפועל הפתרון המוצע פשוט יחסית: הוספת שני שדות לדיווח הקיים בטופס 100 לביטוח הלאומי -

• עיסוק העובד לפי מילון עיסוקים לאומי

• יישוב העבודה

במקום ליצור מנגנון חדש, בחרו להישען על דיווח שכבר קיים, כדי לצמצם עומס על המעסיקים. היישום יהיה הדרגתי:

• משנת 2027 - דיווח וולונטרי

• לאחר תקופה של לפחות שלוש שנים - דיווח חובה, כפוף להשלמת ההיערכות

במקביל יפותחו מנגנוני תמיכה: מילון עיסוקים עדכני, מנוע סיווג ממוכן שיסייע למעסיקים לבחור את הסיווג הנכון, מרכז שירות למענה טכני, התאמת פרסומי הלמ"ס וביצוע ניסוי-חלוץ לבחינת התהליך. לפי האוצר, איסוף נתונים פרטניים צפוי לאפשר:

• תכנון מדויק של הכשרות מקצועיות

• התאמת מענקים וסיוע לאזורים ספציפיים

• זיהוי מחסור במקצועות מסוימים

• הפעלת מענים מהירים בשעת חירום

• הקצאה יעילה יותר של מיליארדי שקלים

בנוסף, מדגישים שם כי נתונים ברמת יישוב יאפשרו לאפיין טוב יותר פערים חברתיים ואזוריים ולכוון משאבים בהתאם. בטווח הארוך מצפים באוצר לשיפור בפריון, בגידול בתעסוקה ובהאצת הצמיחה.