“מהפכה” ומאבק בשוד עתיקות יו"ר הוועדה, ח"כ צבי סוכות, הציג את הצעת החוק כאחת הדחופות מבחינתו, ונימק אותה באירועי שוד ובפגיעה מתמשכת באתרים. לדבריו: "זהו אחד החוקים שהכי חשוב לי לקדם פה. ההיסטוריה היהודית נמצאת פחות בדיזנגוף ויותר בשילה. עתיקות מושמדות ונעלמות מתחת לידיים שלנו, כמעט על בסיס יומיומי ואנחנו רוצים לעשות סדר בעניין הזה". יוזם הצעת החוק, ח"כ עמית הלוי (ליכוד), בירך על ההצבעה וטען כי מדובר בהעברת האחריות מגורמי ממשל צבאי לרשות סטטוטורית במשרד המורשת, במטרה לעצור “שוד מתמשך” והרס אתרי מורשת. חשש ל“סיפוח דה־פקטו” ושימוש פוליטי בארכיאולוגיה ח"כ גלעד קריב (העבודה) תקף את ההצעה בחריפות והגדיר אותה כצעד של “סיפוח זוחל”. לטענתו, ההצעה עושה שימוש בארכיאולוגיה ככלי להשתלטות על קרקעות ולדחיקת פלשתינים, ובכך פוגעת במחקר המדעי. גם בזירה המוסדית הושמעו הסתייגויות: נציגת חטיבת החקירות במשטרה העלתה שאלות על גבולות סמכויות הפקחים ועל הערכאה שבה יתבררו הליכים פליליים, כאשר כיום הדיונים מתקיימים בבית הדין הצבאי. הוועדה החליטה לקיים על כך דיון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. התרעת הייעוץ המשפטי: “חריגה מאוד מעקרון הריבונות הטריטוריאלית” היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד תמי סלע, הגדירה את ההצעה חריגה ותקדימית. היא הדגישה כי מדובר בחקיקה ישירה של הכנסת הקובעת סמכויות הפקעה, רכישה וחפירה ביחס לקרקעין באזור, לצד סמכויות פיקוח ואכיפה שעלולות לחול גם על תושבי האזור הפלשתינים. לדבריה: "מדובר בחקיקה שסוטה מעקרון הריבונות הטריטוריאלית והיא חריגה מאוד גם בנוף דברי החקיקה הישראלים הנוגעים לאזור". במשרד המשפטים ביקשו להחזיר את ההצעה לוועדת השרים לענייני חקיקה, בטענה שהחקיקה “סותרת את המדיניות רבת השנים” ומעוררת “רגישות בינלאומית”. רשות הטבע והגנים התנגדה לנוסח המוצע בסעיף שעוסק בהכרעת מחלוקות בין גופים, וטענה כי הוא משנה את חלוקת הסמכויות הקיימת. לפי עמדתה, כיום עשרות אתרי עתיקות ביהודה ושומרון מנוהלים באמצעות קמ"ט שמורות הטבע, והיא ביקשה לעגן בחוק שהניהול יישאר בידיו “בתיאום” עם הרשות החדשה ולא “בכפיפות” לה.