במשרד האוצר מזהים קיפאון ארוך שנים בפיתוח תשתיות הדלק והגפ"מ, וטוענים שהסיבה אינה מחסור בביקוש אלא עיוות תמחורי: מתקנים ותיקים שכבר החזירו את ההשקעה ההונית שלהם גובים מחירים נמוכים, ומונעים ממתקנים חדשים להתחרות. הפתרון המוצע - דמי תשתית אחידים לכלל השוק.
הבעיה: חדש לא יכול להתחרות בישן
משק הדלק הישראלי נשען על תשתיות חיוניות - פריקה בנמלים, אחסון, הולכה וניפוק - שחלקן מוחזקות בידי חברות ממשלתיות ותיקות. אלא שבניגוד לשיווק הדלקים ולזיקוק שנפתחו לתחרות, מקטעי התשתית עדיין נשלטים ברובם בידי מספר מצומצם של שחקנים ומפוקחים במחירים.
לפי הנייר המקצועי, המתקנים הוותיקים כבר כיסו מזמן את עלויות ההקמה, ולכן פועלים כמעט בעלות שולית בלבד. לעומתם, יזם שמבקש להקים מתקן חדש נדרש להשקעות הון גבוהות ולעלויות מימון משמעותיות. גם אם המתקן החדש יעיל, קרוב יותר ללקוחות או בטוח יותר - הוא מתקשה להציע מחיר תחרותי.
התוצאה היא שימוש יתר בתשתיות ישנות, מחסור ביזמות חדשה וקיפאון בפיתוח. במילים אחרות: השוק "נעול" לעבר.
הפתרון: דמי תשתית אחידים
באוצר מציעים להקים מנגנון תמחור חדש: כלל עלויות ההון המוכרות של מתקני הדלק והגפ"מ יחולקו על פני כלל השימוש במשק, ויגבו כתעריף אחיד - "דמי תשתית". מעל תעריף זה ייגבה מחיר השירות לפי העלויות המשתנות בפועל.
כך מבוטל היתרון ההיסטורי של מתקנים ותיקים, והתחרות תתבסס על יעילות תפעולית ועלות שולית, ולא על השקעות שכבר נשחקו מזמן. המשמעות המעשית: מתקן חדש יוכל להיכנס לשוק בלי להידרס במחיר.
כדי למנוע העברת כספים ישירה בין מתחרים, מוצע להקים חברת סליקה מרכזית שתאסוף את דמי התשתית ותחלקם בין המפעילים באופן שקוף ומבוקר.
דוגמה מהשטח: גפ"מ בנמל אשקלון
אחת הדוגמאות הבולטות היא פריקת גפ"מ - גז בישול - הנשלטת כיום בידי נקודת כניסה מרכזית אחת. במצב הקיים, הקמת תשתית מתחרה מתקשה להגיע לכדאיות כלכלית.
לפי המודל החדש, העלויות ההוניות יתחלקו בין כלל המשתמשים, וכך יתאפשר לפתח תשתיות נמליות נוספות וליצור תחרות אמיתית. התוצאה הצפויה: הפחתת עלויות לוגיסטיות, ובטווח הארוך גם הוזלת מוצרים לצרכנים.
למה זה חשוב לציבור
המסמך מזכיר כי משק בית ממוצע מוציא מאות שקלים בחודש על דלקים - לרכב ולבישול - וכי עלויות התשתית מתגלגלות ישירות למחיר בתחנה ולעלות ההובלה והתעשיה.
כאשר הדלקים מועברים במסלולים ארוכים בגלל תמחור מעוות, המשק משלם פעמיים: גם בכיס וגם בזיהום ובעומסי תחבורה. תשתיות חדשות, קרובות ויעילות יותר, עשויות לקצר מסלולים ולהפחית עלויות.
בנוסף, יותר מתקנים פירושם גם יתירות. במקרה חירום או תקלה בנמל יחיד, המשק לא יישאר תלוי בנקודת כניסה אחת.
מה נשקל - ולמה נדחה
באוצר בחנו חלופות נוספות:
- סבסוד ישיר מתקציב המדינה - נדחה בשל תלות פוליטית ותחרות על תקציבים
- רשת ביטחון להכנסות - נדחתה בשל חשיפה תקציבית ואי־ודאות
- רצפת מחיר - נדחתה משום שהיא מבטיחה רווח גם לוותיקים ופוגעת בתחרות
לטענת הכותבים, מנגנון דמי התשתית הוא היחיד שמאפשר "משק סגור", שבו המשתמשים מממנים את התשתית, בלי להכביד על התקציב ובלי להנציח יתרון למתקנים קיימים.