הנתונים לא “נסגרים” והכיתה מרגישה את זה חוקרת מרכז המחקר והמידע אתי וייסבלאי הציגה את התמונה הלא אחידה שמתקבלת מהנתונים והסבירה שהפער בין הסקרים לבין מה שמתרחש בשטח מקשה גם על הגדרה מוסכמת של “מחסור”. מנגד, נציג התאחדות הסטודנטים במכללת קיי תיאר נשירה חריפה כבר בשלב ההכשרה: "התחלנו 32 ונשארנו 12". משרד החינוך הציג עמדה אחרת בנוגע לזרימת הסטודנטים להוראה. סמנכ"ל ומנהלת מינהל עובדי הוראה, אתי סאסי, אמרה: "אני לא רואה ירידה בכניסתם של הסטודנטים להוראה. בתשפ"ג היו 10,220 סטודנטים להוראה, בשנה שעברה נכנסו 12,920 סטודנטים ללימודי הוראה". בהמשך ניסתה להסביר את הנתון של שליש ממסיימי לימודי ההוראה שבוחרים לא לעסוק במקצוע: "לחלק מהסטודנטים שנכנסים ללימודי הוראה בשנה א' כלל אין כוונה להיות מורים, למשל עובדים במשרדי ממשלה שתואר ראשון נותן להם עוד עלייה בשכר". הפתרון שנועד “לשבור שוק” תקוע: החוזים האישיים אחד הנושאים הבולטים בדיון היה יישום ההעסקה בחוזים אישיים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, שנפתח במסגרת הסכם "אופק חדש" שנחתם באוקטובר 2022. לפי משרד החינוך, נכון לינואר 2026 נקלטו במערכת רק 12 מורים בחוזים אישיים.

יו"ר הוועדה, ח"כ צבי סוכות, תקף את התקיעות והפנה אצבע מאשימה ישירה: "היינו אמורים להיות עם עשרות אלפי מורים בחוזים אישיים, אבל עד כה רק 12 מורים מועסקים באופן הזה. הסתדרות המורים היא הגורם שסיכן את זה. נשלב ידיים בכל מה שצריך כדי לפתור את הנושא ולהביא מורים איכותיים". המשנה למנכ"ל משרד החינוך, הד"ר איל בן-זקן, ניסה להסביר את הקצב האיטי, אך גם הודה בקושי: "מהשנה האחרונה ישנם 40 מורים בתהליכי קליטה של חוזים אישיים. 12 כבר נקלטו במערכת. מאז שנחתם ההסכם לקח זמן להניע את זה". ובהצהרה רחבה יותר אמר: "יש בעיה".

ביקורת מהכנסת: “המספרים לא מסתדרים והפתרון חלקי” ח"כ משה טור פז, מיוזמי הדיון, טען שהפער בין התכנון לביצוע כבר לא סביר: "לא יכול להיות שארבע שנים אחרי הסדר אחד ושנתיים אחרי הסדר שני, כשהיינו אמורים להיות ב־6% כל שנה, בינתיים אנחנו רק עם 12 מורים בחוזים אישיים. וחוזים אישיים זה רק חלק מהפתרון. רוב המורים שעוזבים בחמש השנים האחרונות זה לא בגלל השכר אלא בגלל סביבת העבודה והקושי להחזיק כיתה". גם בהמשך הדיון חזר בן-זקן על ההודאה בקושי, אך תיאר שינוי שיטתי שאינו יכול להתרחש בן־לילה: "יש בעיה. אנחנו יודעים ולא מטאטאים את המחסור במורים". לדבריו, הפתרון מחייב מהלך עומק רחב: "ברמה המרכזית, צריך לעשות חריש עמוק. כמו מסקנות ועדת שפירא, עם עלות של עשרות מיליארדי שקלים. זה אירוע מורכב שלא יכול לצאת בבת אחת: צריך את משרד האוצר, רשויות מקומיות, ארגוני המורים, נעשו שולחנות עגולים ואנחנו מתקדמים. ההיבט התקציבי של ועדת שפירא הוא מרכזי לתקציב המדינה ולא רק לתקציב משרד החינוך".

פתרונות מיידיים: היתרים חריגים וגמלאים הדיון כלל גם נתונים על “פתרונות חרום” שמתרחבים במהירות. לפי הנתונים שהוצגו, בשנת הלימודים תשפ"ה הועסקו 12,134 מורים באישורים חריגים זמניים, זינוק של 80% בתוך שלוש שנים, כאשר רובם באזור תל אביב והמרכז. בנוסף ניתנו 1,176 אישורים חריגים להעסקת גמלאים כמורים. דסי בארי, שנכנסה לאחרונה לתפקיד מנהלת אגף חוסרי מורים, אגף שהוקם לפני כחודש, טענה שהמחסור הוא חלק מהתמונה הרחבה של שוק העבודה, אך הדגישה שהמערכת עדיין מצליחה לקלוט מספר גדול של מורים מדי שנה: "בכל שנה נקלטים בין 12,000–14,000 מורים. כמות המורים גדולה יותר מאשר הריבוי הטבעי בתלמידים".

בארי פירטה שורה של צעדים שמשרד החינוך מפעיל כדי להרחיב את השורות: פנייה אישית לבוגרי הוראה שלא נקלטו במערכת בשל נסיבות אישיות, לצד מהלכי הסבה לאקדמאים: "אנחנו מציעים להם תנאים מאוד טובים, אפילו הסבה תוך כדי עבודה. כמעט 1,700 מוסבים ממקצועות חופשיים במשק עם פרופיל מקצועי גבוה החלו עבודתם כמורים בתשפ"ה". היא הוסיפה כי בגני הילדים ובמשרות ייעוץ קשה יותר למצוא מוסבים, והצביעה על שיתופי פעולה עם מורות חיילות ותפקידי הדרכה בחיל-האוויר: "מאה איש מהם החלו בלימודי הוראה תוך כדי שירותם כשהם ממומנים על-ידי המדינה ומקבלים ליווי". לטווח הארוך תיארה בארי עבודה תפיסתית על דמות המורה ב־2030 בשיתוף התוכנית האסטרטגית של משרד החינוך.

הפער בין מגזרים: עודף מורים מול מחסור ח"כ סמיר בן סעיד הצביע על פער חד בין המגזרים וטען שיש כאן כשל בהקצאה ולא רק בכמות: "בחברה הערבית יש מעל 11,000 מורים שלא מועסקים ומצד שני במגזר היהודי יש מחסור של 4,500 מורים ומאות אלפי תלמידים שלא מקבלים מענה". מנקודת המבט של התלמידים נשמעה עדות חריפה במיוחד. רותם גטריידה ממועצת התלמידים תיאר את מה שקורה בבית הספר שלו: "מתבטלים שיעורים, לא מספיקים חומר לימודי, מחפשים מורים בפייסבוק, שמעתי כבר על מורה לספורט שעושה תגבור לאנגלית, על כיתה שבמשך שלושה חודשים אין לה מחנך. איפה ההשקעה במשאב הכי חשוב, חינוך? הנושא הזה מדובר כבר שנים. בינה מלאכותית לא תחליף את המורה שלי שייתן לי את ההכוונה, וכרגע הבינה המלאכותית היא המורה שלי".

ח"כ עדי עזוז התריעה מפני השלכות משפטיות־מעשיות על החובה הממלכתית לספק לימודים סדירים: "היקף המשבר מוביל לחשש לפגיעה בחוק לימוד חובה, כי עם כל השיעורים שמתבטלים, הילדים בבית ולא בבית הספר". סטודנטים ומנהלים: “כך אי-אפשר להחזיק מקצוע” יו"ר אגודת הסטודנטים בבית ברל, גיל פדלון, תיאר שכר נמוך ועומס עבודה שמבריחים צעירים כבר מהתחלה: "בשנה שעברה קיבלתי שכר של 5,000 ש"ח על 80% משרה. שנה הבאה כנראה לא אשאר במערכת עם שכר זעום על עבודה מאוד קשה. אני מציע להכיר לנו בעבודה כמתמחים וכן להכיר בלימודים כוותק מקצועי". גילי שילה, מנהל בית ספר, טען שהמערכת שוחקת גם את שכבת ההנהגה: "1,000 מנהלים מתחלפים כל שנה. כל הזמן אני מאלתר על מילוי מקום. יש לנו את העבודה הכי טובה בעולם, תנו לנו להוביל. נותנים לי המון סמכות, בלי כלים". בהקשר למחסור במורים הציע לאפשר משרה גדולה יותר למי שמוכן לכך: לאפשר למורה שמעוניין לעבוד בהיקף העולה על 117%.

גם הסטודנטים להוראה העלו טענות קשות נגד איכות ההכשרה. יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת דוד ילין, לידור באשר, אמר: "עכשיו אני לומד בשנה ג' ללימודי הוראה ועד כה עברתי רק 4-3 קורסים שקשורים בהוראה. כל השאר קורסי ידע. אני צריך ללמד בשנה הבאה כיתה ואין לי עדיין את ההכשרה המתאימה". האם משרד החינוך יציג לוועדה יעדים מדידים ולוחות זמנים ליישום חוזים אישיים, לצמצום היתרים חריגים ולהגדלת מספר המורים שנשארים במערכת אחרי השנה הראשונה והחמישית.