אירופה ניצבת בפני מצב חירום גיאו-פוליטי וגיאו-כלכלי – אומר נשיא צרפת, עמנואל מקרון, בראיון לאקונומיסט. אם היבשת לא תשקיע בכלכלתה ותסיר במהירות רבה יותר את החסמים בפני הצמיחה, היא תידחק לשוליים בידי הטכנולוגיה האמריקנית והייבוא מסין, מזהיר מקרון. הראיון נערך לקראת פסגת האיחוד האירופי מחר (12.2.26) לדיון בהגברת התחרותיות של הגוש. רבים ממנהיגי אירופה שותפים לתחושותיו של מקרון, אך לא בהכרח עם פתרונותיו. קריאתו של מקרון מתמקדת בארבע נקודות. הראשונה: פישוט הרגולציה של האיחוד. השנייה: גיוון מקורות האספקה כדי להפחית את התלות בספקים חוץ-אירופיים, החל מחיזוק מעמדו של האירו כמטבע בינלאומי וכלה בהפחתת התלות במחשוב ענן ובגז טבעי מארה"ב. השלישית: העדפה לתוצרת אירופית בתחומים חיוניים כמו ברזל, כימיקלים וביטחון, באמצעות התניית סובסידיות בשיעור מינימום של תשומות אירופיות ו"קנה אירופה" במכרזים. הרביעית: הגדלה משמעותית של ההשקעות ביזמות פרטית וציבורית, בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה הירוקה והבינה המלאכותית, אשר תבוא בחלקה על חשבון שיעור החיסכון הגבוה ביבשת. קריאות כאלו נשמעו פעמים רבים, אך מקרון אינו המנהיג היחיד המרגיש תחושת דחיפות. הוא מדבר על "רגע גרינלנד": עמיתיו החלו להבין את משקל מה שמוטל על כף המאזניים. קיים סיכון, מזהיר מקרון, שלאחר החשש מפני נטישה אמריקנית – אירופה תעבור לתחושת רווחה כוזבת כאשר המשבר יחלוף. לאירופה יש כעת עסק עם ממשל אמריקני עוין בגלוי המבקש לפרק אותה. "כולם חייבים להבין שזהו משבר גיאו-פוליטי עמוק", הוא אומר. האיחוד האירופי כבר נע חלקית בכיוון אליו מצביע מקרון. למשל: תוכנית ההגנה המשותפת מחייבת שלפחות 65% מהרכיבים בכל מערכת שהיא משלמת תמורתה יגיעו מחברות האיחוד או ממדינות שיש להן הסכמי אסוציאציה עימן [כמו ישראל]. יהיה למקרון קשה יותר להשיג הסכמה על העדפה דומה במכרזים: גרמניה ואיטליה חוששות מפני פרוטקציוניזם, סקנדינביה והולנד מזהירות מפני הרתעת משקיעים; מקרון דוחה טענות אלו. מקרון שב על מחויבותו לפרויקט מטוס הקרב המשותף לצרפת, גרמניה וספרד, האמור לכלול גם כטב"מים אוטונומיים ואמצעי תקשורת משוכללים. לאחר שנים של מתחים קשים בין החברות המעורבות בפרויקט, פרשנים רבים סברו שהגיע קיצו. "אני חושב שזה פרויקט טוב ולא שמעתי אחרת מגרמניה", מבהיר מקרון. הוא רוצה לצרף אליו שותפים אירופיים נוספים וליצור מערכות שיוכלו להתחרות באמריקניות. בסופו של דבר, טוען מקרון, אל לה לאירופה להפחית ביתרונותיה: שוק של 450 מיליון איש ואזור הנשלט בידי החוק. האתגר שבפניה הוא לתרגם יתרונות אלה לכוח גיאו-פוליטי, לפני שמעצמות אחרות יפתחו יתרון שאותו לא ניתן יהיה לסגור. בשל החשש שאירופה נשארת מחוץ למשחק, שיגר לאחרונה מקרון שליח למוסקבה – שחזר עם המסר לפיו רוסיה אינה מעוניינת בשלום באוקראינה. יש ספקנות רבה לגבי כמה מהצעותיו של מקרון, מציין אקונומיסט. הוא סובל מחולשה פוליטית בתוך צרפת, בלי רוב בפרלמנט ורק 15 חודשים עד תום כהונתו. בבירות רבות כועסים על סירובה של צרפת, בחודש שעבר, לתמוך בהסכם הסחר עם דרום אמריקה, למרות שכאמור מקרון קורא לגיוון מקורות האספקה. אבל רק מעטים יחלקו על אזהרתו ולפיה צרפת איטית מדי ומפולגת מדי, ושהולך ואוזל הזמן לפתרון בעיותיה.