ועדת השחרורים דחתה לאחרונה את בקשתו של השר גונן שגב לשחרור מוקדם - התיר לפרסם (12.2.26) בית המשפט המחוזי בבאר שבע. שגב מרצה 11 שנות מאסר שנגזרו עליו בפברואר 2019 בשל עבירות ריגול חמור לטובת אירן ומסירת ידיעות לאויב, במסגרת הסדר טיעון שרוב פרטיו חסויים. גם היום לא הותרו לפרסום פרטים נוספים.
בשנת 2012 נוצר קשר בין שגב לבין גורמים משגרירות אירן בניגריה, ומאוחר יותר הוא הגיע פעמיים למפגשים באירן עם מפעיליו, כאשר ידוע לו שמדובר באנשי מודיעין. עוד עלה מן החקירה, כי שגב נפגש ברחבי העולם עם מפעיליו, בבתי מלון ובדירות המשמשות את שירותי המודיעין האירניים. שגב גם קיבל מערכת תקשורת חשאית להצפנת המסרים בינו לבין מפעיליו.
לדברי המשטרה והשב"כ באותה עת, עם מעצרו של שגב, הוא העביר למפעיליו מידע הקשור למשק האנרגיה, לאתרים ביטחוניים בישראל, למבנה ולבעלי תפקידים בגופים מדיניים וביטחוניים ועוד. כדי לעמוד במשימות שהטילו עליו מפעיליו, קיים שגב קשרים עם אזרחים ישראלים הקשורים לתחום האבטחה, לביטחון המדינה וליחסי החוץ שלה. שגב פעל כדי לקשר חלק מהגורמים הישראלים לגורמי המודיעין האירניים, תוך שהוא מנסה להציג את האחרונים כגורמים עסקיים תמימים.
הפרקליטות מסרה לאחר אישור ההסדר, כי "שגב הודה שפעל בשירות המודיעין האירני במשך חמש שנים, עמד בקשר רציף עם מפעיליו באמצעות מערכת קשר חשאית ומוצפנת, מסר להם מידע מגוון לרבות מידע סודי ופגש אותם באירן ובארצות שונות ברחבי העולם בדירות מסתור. שגב אף ניסה לקשר בין אזרחים ישראלים הקשורים לעולם הביטחוני למפעיליו האירנים".
החלטה של בית המשפט העליון משנת 2020 העלתה, כי שגב המשיך להוות סיכון ביטחוני גם מן הכלא, לפחות באותה עת. שירות בתי הסוהר אסר עליו לקיים שיחות טלפון עם עורכי דינו, בעוד שהותר לו להיפגש עימם. האיסור התבסס על חוות דעתו של השב"כ, ולפיה לא ניתן להימנע מהטלת מגבלות עליו. בית המשפט המחוזי דחה אז את עתירתו נגד ההגבלות ובית המשפט העליון דחה את בקשתו לערער.