שינויים משמעותיים בהסדרי התנועה סביב העיר העתיקה ייכנסו לתוקף החל מיום שלישי (17.2.26) ויימשכו עד 20.03.26, זאת בהתאם להנחיות משטרת ישראל לקראת חודש רמדאן. הקרן למורשת הכותל המערבי עדכנה כי ההגבלות יתמקדו בעיקר באזור שער יפו ובצירים המובילים לרובע היהודי ולכותל המערבי, במטרה להתמודד עם עומסי תנועה הצפויים בתקופה זו. סגירות בלילות השבוע בימים ראשון עד חמישי ייסגר שער יפו לתנועת כלי רכב פרטיים בין השעות 20:00 ל־09:00. בשעות אלה תותר כניסה לתחבורה ציבורית, לתושבי הרובע היהודי ולרכבים מורשים בלבד. מתכונת הסגירה עד השעה 20:00 תוארך לאורך כל ימי רמדאן. לאחר השעה 20:00 ייפתח שער יפו לתנועת כלי רכב לרובע היהודי ולכותל כבשגרה. ימי שישי - סגירה מלאה בשעות העומס בארבעת ימי השישי הקרובים - 20.02, 27.02, 06.03 ו־13.03 - ייסגר שער יפו לחלוטין לתנועת כלי רכב בין השעות 09:00 ל־15:00, למעט תחבורה ציבורית. מוניות, בעלי תו נכה בכיסא גלגלים המגיעים לכותל, תושבי הרובע היהודי ורכבים מורשים יופנו לכניסה דרך הר ציון, בהתאם להכוונת המשטרה. בין השעות 15:00 ל־17:00 ייפתח השער לתנועה חופשית לרובע ולכותל. במוצאי שבת ייפתח שער יפו החל מהשעה 20:00, בדומה למתכונת הנהוגה בלילות רמדאן. התאמות במסלולי האוטובוסים בימי שישי צפויות גם התאמות במסלולי התחבורה הציבורית. קווים 1, 3 ו־333 ייסעו דרך מנהרת צה"ל, חטיבת ירושלים ומעלה השלום עד לכותל ובחזרה. קו 83 ייסע דרך רחוב מעלה השלום בשני הכיוונים, בהתאם להכוונת המשטרה. הקרן למורשת הכותל המערבי ממליצה לציבור להעדיף הגעה בתחבורה ציבורית ולהתעדכן מראש בהסדרים, כדי לצמצם עיכובים ועומסי תנועה באזור העיר העתיקה. הדיון בבג"ץ - ספרי תורה בעזרת הנשים במקביל להסדרי התנועה, מחר (ג') יתקיים בבית המשפט העליון דיון מאוחד, ובכללו בג"ץ 8124/15, בעתירה הדורשת לאפשר לנשים להכניס ספרי תורה לרחבת הכותל, ולחלופין לקבל גישה שוויונית לספרי התורה הציבוריים המצויים בחזקתו של רב הכותל. הדיון ישודר לציבור. העתירה הוגשה בשנת 2015 על-ידי קבוצת נשים וארגונים חילוניים וקונסרבטיביים בדרישה לבטל את "נוהל ספרי התורה" שנקבע בשנת 2010, האוסר הכנסת ספרי תורה פרטיים לרחבה ואינו מאפשר מסירת ספרי תורה ציבוריים לנשים. לטענת העותרות, המדיניות הקיימת יוצרת אפליה כלפי נשים המבקשות לקרוא בתורה בעזרת הנשים עצמה, ולא באתר חלופי. מנגד, הרבנות הראשית ורב הכותל הגישו מענה מפורט לקראת הדיון, ובו הודגש כי סדרי התפילה בכותל כפופים ל"מנהג המקום" וכי לשיטתם אין מדובר בסוגיה מנהלית גרידא אלא בשאלה הלכתית מובהקת. בפסק הלכה משותף שצורף כנספח למענה קבעו הראשון לציון הרב דוד יוסף והרב קלמן מאיר בר כי לכותל דין "בית כנסת של כרכים" וכי אין לשנות את אופיו ההלכתי. הרב דוד יוסף כתב: "רחבת הכותל המערבי לכל אורכה נושאת קדושת בית כנסת מדורי דורות. כל תפילה או שינוי הסותרים את מסורת ישראל מהווים חילול גמור, ואין לשום גורם רבני או מדיני סמכות להתיר זאת". הרב בר הצטרף לדבריו וקרא לשופטי בג"ץ לנהוג באחריות כדי שלא יהפוך המקום, כהגדרתו, ל"מקום מריבה ומחלוקת".