שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, שוקל לנקוט צעד חריג במיוחד ולחייב את השר יואב קיש בהוצאות - עוד לפני מתן פסק דין לגופם של דברים - בשל סחבת מתמשכת בהגשת תגובה לבג"ץ. מינץ הורה (17.2.26) למשרד החינוך, לקיש ולמנהל המחוז החרדי במשרד, שי קלדרון, לנמק בתוך שבוע מדוע לא יוטלו עליהם הוצאות. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ מיקי לוי, וחבר הוועדה, ח"כ משה טור-פז, עתרו ביולי אשתקד בבקשה להורות למשרד החינוך למסור לוועדה "את כל המידע שנמצא אצלם ועניינו ביישום ההחלטה על לימודי ליבה במערכת החינוך החרדי ודרכי אכיפתו להלכה ולמעשה, לרבות פירוט כל מוסדות החינוך שמפרים את חובתם ללמד לימודי ליבה". מאז ביקשה וקיבלה המדינה מספר ארכות, והייתה אמורה להגיב עד שלשום (16.2.26). במקום זאת, ביקשה המדינה ארכה נוספת - והפעם עד 2.3.26: "מהגורמים הרלוונטים במשרד החינוך נמסר, כי על-אף המאמצים שנעשו על-מנת לעמוד במועד, גם בשים לב להחלטת בית המשפט הנכבד האמורה, גיבוש המענה הנדרש, הכולל נתונים ביחס למאות מוסדות ברשתות החינוך החרדי, טרם הושלם. נוכח האמור, ובשים לב להיקף הנתונים ולעומס עבודה המוטל על הגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך העוסקים במלאכה, נדרש פרק זמן נוסף להשלמת האמור". בא-כוחם של לוי וטור-פז, עו"ד אביעד הכהן, התנגד בחריפות וטען, כי מטרתה של המדינה היא "לדחות את הקץ עד אין קץ". הוא הזכיר, כי הבקשה הועלתה לראשונה בדיוני הוועדה לפני עשרה חודשים, וכי המדינה לא נימקה את בקשותיה הקודמות לארכה. "זאת הפעם התעלו המשיבים על עצמם, ולא ביקשו לחזור לבקשתם המקורית (מיום 22.1.26) לקבל ארכה עד ליום 22.2.26, אלא לקבל מעין 'בקשיש' ותוספת ארכה בת שבועיים נוספים - שבועיים יותר מהמועד המקורי שהם עצמם ביקשו בבקשתם קודמת - ולהגיש עמדתם עד ליום 2.3.26, שהוא ערב חג פורים. "לאור השתלשלות הדברים עד כה, לא נתפלא אם גם במועד הנוסף שיקבע להם בית המשפט - היה וייענה לבקשתם פעם נוספת - ישובו ויבקשו המשיבים בקשת ארכה נוספת, ולו בטענת שה"י פה"י - 'שבת היום', 'פורים היום', ואחר כך גם 'פסח היום'- וכך עד אין קץ, וחוזר חלילה, ו'שלא ייגמר לעולם'". הכהן מזכיר, כי מדובר בטקטיקה של המדינה גם בעתירות נוספות, וכי לאחרונה התברר שהמדינה העבירה במחטף למוסדות החרדיים 1.1 מיליארד שקל למרות צו ביניים שאסר זאת. מינץ אומר כי התנהלות משיבי המדינה "אינה תקינה. עומסי העבודה הם נחלת כלל עובדי הציבור במדינה, המשקיעים את מרב זמנם ומרצם באמונה בעבודתם. ברם, שעה שבית המשפט קצב מועד להגשת ההודעה, יש למלא אחר ההחלטה ולעמוד בלוח הזמנים שנקבע. למרבה הצער, החשש שהביע בא-כוח העותרים בסעיף 18 לתגובתו אינו חשש תיאורטי והוא מתגשם לא פעם לעיני בית המשפט בתיקים מסוג זה". לכן, כאמור, הודיע מינץ שהוא שוקל לחייב בהוצאות, וזאת לצד מתן ארכה כמבוקש.