אירן מפעילה לחץ כבד על ארגון חיזבאללה להצטרף למערכה צבאית נגד ישראל, ככל שזו תיפתח בתקופה הקרובה, ובמיוחד בתרחיש שבו אירן עצמה תותקף. בניגוד למבצעים קודמים, כמו מלחמת "12 הימים", בדרג המדיני והצבאי בטהרן מעוניינים שהפעם הארגון השיעי יהיה חלק בלתי נפרד מהלחימה הפעילה ולא יסתפק בתמיכה מורלית או הצהרתית בלבד. למרות שייתכן כי אירן עצמה אינה מעוניינת בעימות ישיר וחזיתי עם ישראל בעת הזו, היא רואה בחיזבאללה כלי מרכזי להפעלת כוח משמעותי מהצפון. מטרת הלחץ האירני היא לייצר משוואת הרתעה חדשה ולפצל את הקשב והמשאבים של צה"ל בין מספר חזיתות במקביל, תוך ניצול היכולות הרקטיות של הארגון הלבנוני כ"מכה שנייה" בתגובה לפגיעה במתקני הגרעין האירניים. לחץ אירני מתחת לרדאר הלחץ האירני מתבצע בשורה של פעולות חשאיות וגלויות שנועדו להבטיח שחיזבאללה לא יישאר "על הגדר". במסגרת מאמצים אלה, ביקר שר החוץ האירני, עבאס עראקצ'י, בלבנון (8.1.26), ביקור שנועד לוודא את מוכנות מחבלי הארגון למלחמה הבאה. אירן פועלת להדק את התיאום המבצעי ולוודא שהפעם לא תהיה נסיגה מהתחייבויות הציר השיעי. על-פי הערכות, היקף הסיוע האירני לחיזבאללה הגיע לשיא וחצה את מיליארד הדולרים בשנה האחרונה. למרות המשבר הכלכלי הפוקד את אירן, מדובר בשנת שיא מבחינת היקף הסיוע לארגון, שמוסיף ומבקש תמיכה נוספת. הכספים מועברים בעיקר במזומן ובזהב דרך חלפני כספים וחברות קש, כדי לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות ולהבטיח את המשך בניין הכוח של הארגון. תוכניות התקיפה ויכולות ההגנה מערכת הביטחון הכינה תוכנית לפגיעה משמעותית בחיזבאללה, בעקבות מאמצי השיקום הנרחבים של הארגון בשנה האחרונה. למרות שקצב ההתאוששות של ארגון הטרור נחשב גבוה מקצב "כיסוח הדשא" של צה"ל, בישראל בנו תוכניות התקפה אגרסיביות. במקביל, יכולות ההגנה הישראליות מול הטילים והרקטות מצוינות, ושיעורי ההצלחה רשמו שיפור מוכח. בימים האחרונים הגבירה ישראל את התקיפות נגד יעדי חיזבאללה, שמצידו מאותת על חוסר נכונות להילחם בשלב זה. במערכה הבאה, מערכת הלייזר צפויה לפעול באופן מלא ולספק מענה משלים למערך ההגנה האווירית. שילוב הטכנולוגיה החדשה אמור להפוך את הירי הרקטי של חיזבאללה לפחות אפקטיבי. צה"ל ערוך לא רק לחזית הצפונית, אלא גם להתערבות של שלוחים אירניים נוספים, בהם החות'ים בתימן ומיליציות בעירק, השואפים לאתגר את מערכות ההגנה הישראליות.