“שלוש שניות” והגורם האנושי בשלב זה עבר כהן מהמספרים אל האחריות האישית. הוא תיאר תיעוד של נהג אוטובוס שמסיט את מבטו לטלפון למשך שלוש שניות בלבד. “מה היה יכול לקרות באותן שלוש שניות?”, שאל. “באיזה אירוע היינו יכולים למצוא את עצמנו?”. לדבריו, היסח דעת הוא מרכיב מרכזי בתאונות, אך אינו עומד לבדו. הוא מנה שורה של חסמים מערכתיים:

• תשתיות בבנייה במרחב העירוני שמצרות מעברים ופוגעות בשדה הראייה

• תחלופה גבוהה של נהגים

• משמרות ארוכות ושחיקה

• מחסור בכוח אדם שמוביל ללחץ תפעולי

• היעדר בקרה אפקטיבית בזמן אמת

• חוסר באמצעי בטיחות מתקדמים, כגון מערכות שטח מת ומניעת הסחת דעת

“אנחנו צריכים נהגים איכותיים שאכפת להם מחיי אדם”, אמר. “אבל צריך גם לתת להם את תנאי ההעסקה הנכונים”.

בדיקות תקינות: 4.6% הורדו מהכביש במצגת שהציג בנאומו צוין כי בשנת 2025 נבדקו 539 אוטובוסים בתחבורה הציבורית. 442 נמצאו תקינים, 72 עם ליקויי בטיחות המחייבים תיקון מיידי, ו־25 אוטובוסים - 4.6% מכלל הנבדקים - הורדו מהכביש בשל ליקויים מסכני חיים. במהלך הנאום עצמו אמר כהן כי “כ־600 אוטובוסים” נבדקו בשנה שעברה ו־20% נמצאו עם כשלים חמורים, חלקם נגררו. הפער בין המספרים במצגת לדברים בעל פה לא הובהר, אך בשני המקרים עולה תמונה של צי תחבורה ציבורית שבו שיעור לא מבוטל של כלי רכב אינו עומד בסטנדרט בטיחות מלא. מ־59 ל־410 מיליון: הזינוק התקציבי כהן ביקש להדגיש כי לצד הנתונים הקשים בוצע שינוי מבני עמוק ברלב"ד. “כשעמדתי פה בשנה שעברה, התקציב היה 59 מיליון שקלים. מחר - 410 מיליון”. הגידול נובע משני מהלכים מרכזיים:

• 50 מיליון שקלים לשיתוף פעולה עם המשטרה

• 350 מיליון שקלים לתוכנית לאומית ארוכת טווח

לדבריו, כבר כיום פועלות 234 ניידות משטרה בכבישים, ו־65 נוספות אמורות להצטרף. מתוך 50 המיליון, כ־20 מיליון שקלים מוקצים לרכישת אמצעי אכיפה אלקטרוניים. כהן התייחס לפער באכיפה הדיגיטלית: “80% מהאכיפה בעולם היא דיגיטלית. בישראל - 20%. נהפוך את המגמה הזו”. במסגרת זו ייכנסו לפעולה 125 מקטעי כביש למדידת מהירות ממוצעת. התוכנית הלאומית: טכנולוגיה, הכשרה ופיקוח 350 מיליון השקלים של התוכנית הלאומית מיועדים לשורה של מהלכים:

• שיפור והעמקת הכשרת נהגי אוטובוס

• בדיקות כשירות תקופתיות

• שילוב מערכות בטיחות אקטיביות באוטובוסים

• מניעת שימוש בטלפון בזמן נהיגה

• שדרוג תשתיות עירוניות ובין־עירוניות

• הטמעת טכוגרף דיגיטלי לפיקוח על שעות נהיגה ועייפות

• הרחבת פעילות הסברה לנהגים ולמשתמשי הדרך

כהן הציג גם הקמת מרכז שליטה לניטור בזמן אמת של חריגות בנסיעות אוטובוסים. גישת “המערכת הבטוחה” מעבר לאכיפה ולתקציבים, כהן הציג תפיסה ניהולית ברורה: “גישת המערכת הבטוחה”. לפי גישה זו, בני אדם טועים - וזה בלתי נמנע. המערכת כולה צריכה להיות בנויה כך שטעות אנוש לא תסתיים במוות. “80-70 אחוז מהתאונות מעורבים בהן גורמים אנושיים”, אמר. “אבל אני כמערכת לא יכול לאפשר מוות רק בגלל שמישהו טעה לרגע”. הדגש עובר מאשמה לאחריות מערכתית: מהירות מותאמת, תשתית סלחנית, כלי רכב בטוחים ופינוי יעיל לאחר תאונה. הבטחה לשנה הבאה כהן חתם בהצהרה: “אני מקווה שאעמוד פה בשנה הבאה - ואני לא אגיד את אותם דברים”. האמירה הזאת מגלמת את המבחן האמיתי של התוכנית. הנתונים שהוצגו בכנס מצביעים על מגמת הידרדרות חדה, במיוחד בתחום האוטובוסים. כעת הכדור עובר מהמצגת אל הכביש.