יותר ממחצית מיהודי ארצות הברית תומכים בשימוש בכל האמצעים - כולל פתיחה במלחמה - כדי להשיג את היעדים מול אירן. כך עולה ממדד "קול העם היהודי" לחודש פברואר של המכון למדיניות העם היהודי. 51% מהמשיבים סבורים שיש לנקוט בכל האמצעים, 31% מעדיפים סנקציות ומשא-ומתן, ו-11% בלבד תומכים בדיאלוג דיפלומטי בלבד. הנתונים משקפים קיטוב אידיאולוגי חד. בקרב מי שמגדירים עצמם "מאוד שמרנים" התמיכה בשימוש בכל האמצעים מגיעה ל-86%, בעוד שבקרב ה"מאוד ליברלים" היא עומדת על 16% בלבד. מנגד, 45% מה"מאוד ליברלים" מעדיפים סנקציות ומשא-ומתן, ו-29% אף תומכים בדיאלוג דיפלומטי בלבד. גם בשאלת היעד הרצוי מול טהרן נרשמת מחלוקת: 53% תומכים בפגיעה מקיפה בגרעין, בטילים ובתמיכה בטרור, בעוד 34% מעדיפים יעד מרחיק לכת יותר - החלפת המשטר באירן. ככל שהנטייה שמרנית יותר, כך גוברת התמיכה בשינוי משטר: 54% מהמגדירים עצמם "מאוד שמרנים" רואים בהפלת השלטון יעד מרכזי. המדד מצביע גם על שינוי בעמדות כלפי מדיניות ארה"ב כלפי ישראל. כיום 31% מיהודי ארה"ב סבורים כי ארה"ב אינה תומכת מספיק בישראל - עלייה חדה לעומת 18% בלבד לפני שנה. במקביל, שיעור הסבורים שהתמיכה האמריקנית היא "במידה הנכונה" ירד מ-57% ל-48%. התחושה כי יש כרסום בתמיכת הממשל בישראל בולטת במיוחד בקרב אנשי המרכז והשמרנים: 46% מהשמרנים סבורים כי וושינגטון אינה עומדת לצד ישראל במידה מספקת. עם זאת, רמת חוסר שביעות הרצון הנוכחית נמוכה משמעותית מרמות השיא שנמדדו במהלך 2024, בתקופת כהונתו של ג'ו ביידן ובשיאה של המלחמה. המדד נערך בקרב יהודים הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי. תשובות המשתתפים נותחו לפי זרמים פוליטיים ודתיים מרכזיים ביהדות ארה"ב. עורכי המדד הם שמואל רוזנר, נח סלפקוב ויעל לוינובסקי, והפיקוח הסטטיסטי בוצע על-ידי פרופ' דוד שטיינברג. המדד המלא צפוי להתפרסם בקרוב. השוואה לנתוני מדד החברה הישראלית של המכון מאוקטובר 2025 מדגישה פער תפיסתי משמעותי בין יהודי ישראל ליהדות ארה"ב באשר למדיניות הרצויה כלפי הפלשתינים. בעוד 42% מהיהודים בישראל תומכים בחיזוק השליטה והרחבת ההתנחלויות, רק 25% מיהודי ארה"ב בחרו באפשרות זו. מנגד, 35% מיהודי ארה"ב תומכים בהסכם שלום והקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל - לעומת 15% בלבד מהיהודים בישראל. שיעור דומה של יהודי ארה"ב, 35%, תומך בהיפרדות מלאה תוך שמירה על חופש פעולה ביטחוני, נתון הדומה ל-34% בקרב יהודי ישראל. בקצוות האידיאולוגיים בארה"ב הפערים בולטים במיוחד: 73% מה"מאוד ליברלים" תומכים בהקמת מדינה פלשתינית, בעוד 68% מה"מאוד שמרנים" תומכים בהרחבת שליטה והתיישבות ביהודה ושומרון. בניגוד לקיטוב בסוגיות המדיניות, בנושא האנטישמיות מתגלה קונצנזוס רחב. הקהילה היהודית בארה"ב דוחה את הניסיון למסגר אנטישמיות כתופעת לוואי של מדיניות חוץ. בחודש האחרון טען סגן נשיא ארה"ב, ג'יי די ואנס, כי ביטויים מסוימים בקרב תומכי המפלגה הרפובליקנית - הנתפסים בעיני יהודים כביטויי אנטישמיות - הם תגובת נגד למדיניות החוץ האמריקנית התומכת בישראל, ולא שנאה מובנית ליהודים או לישראל. 73% מהמשיבים דוחים פרשנות זו, ורק 11% מסכימים עמה. ההתנגדות חוצה מחנות: גם בקרב מצביעי טראמפ רוב של 67% דוחים את הדברים. בנוסף, 74% מביעים חוסר אמון מוחלט או מסוים בוואנס בכל הנוגע לטיפול באנטישמיות, כאשר 49% מצהירים על חוסר אמון מוחלט. עם זאת, במקביל לדחיית דבריו של ואנס, 59% מהמשיבים סבורים כי קיימים מקרים שבהם נעשה שימוש במושג "אנטישמיות" כדי להימנע מדיון ביקורתי על ישראל - ממצא הממחיש את מורכבות השיח סביב גבולות הביקורת.