יפתח נהון, סמנכ"ל בקבוצת כלל פיננסים וביטוח, הגיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעה על סך 280,000 שקלים כנגד חברת ג'רוזלם פוסט בטענה לפגיעה בפרטיותו. נהון, המעיד על עצמו כאיש פיננסים בכיר ומוערך האמון על ניהול מערכים מורכבים ועתירי הון, טוען כי מעמדו מחייב חזות מקצועית ומכובדת. לדבריו, הוא צולם באחד הימים ללא ידיעתו והסכמתו בעת שישב לתומו בבית קפה, במסגרת מהלך שאותו הוא מגדיר כציני ומחושב. לטענת התובע, ג'רוזלם פוסט, המפעילה בין היתר את אתר החדשות המקוון מעריב, הפקיעה את דמותו והפכה אותו ל"פרזנטור" (יצגן) בעל כורחו. נהון טוען כי פעם אחר פעם, כאשר ביקשה המערכת להמחיש חזותית תכנים העוסקים בתרבות הפנאי, בטלה וניתוק, נשלפה מארכיונה תמונתו הפרטית כשהוא לבוש בגופייה בבית קפה. התמונה שובצה בראש כתבות כמעין "דוגמן הבית" של העיתון, תוך פגיעה בפרטיותו לטובת הפקת רווח כלכלי ועיטור הפניות לכתבות מגזין. סמל האדישות הלאומית בעת מלחמה בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד משה גבריאלוב, נאמר כי שיאה של הפגיעה התרחש עת פורסמה התמונה תחת הכיתוב: "ישראלים בבית קפה בתל אביב במלחמת חרבות ברזל". נהון טוען כי בכך חרצה החברה את דינו התדמיתי והפכה אותו – איש עמל הנושא באחריות כבדה – לסמל החזותי של אדישות לאומית ונהנתנות בעת מלחמה קיומית. לדבריו, שמו הטוב ותדמיתו המקצועית הם נכסיו העיקריים, והשימוש החוזר בדמותו לקידום כתבות על ניתוק חברתי פגע בהם אנושות. נהון מאשים את ג'רוזלם פוסט בכך שהפכה אותו באופן שיטתי ומכוון לדמות המייצגת בטלה ונהנתנות בימי שגרה, וחמור מכך, בימי משבר לאומי. התביעה מתמקדת בשימוש המסחרי המובהק שנעשה בדמותו ללא הסכמה, ובנזק התדמיתי שנגרם לו כתוצאה מההקשר הפוגעני שבו הוצגה תמונתו המקרית במרחב הציבורי. הגנת העיתון: צילום שגרתי ברשות הרבים מנגד, בתגובה למכתב התראה בטרם נקיטת הליכים, דחתה ג'רוזלם פוסט את הטענות. באמצעות עו"ד מאיה בית-און, נטען כי תמונתו של נהון צולמה במרחב הציבורי וברשות הרבים, כחלק מתיעוד עיתונאי שגרתי שבו מופיעים מצולמים נוספים. לגישת העיתון, אין המדובר בצילום פולשני או כזה המקיים ציפייה סבירה לפרטיות, שכן האירוע התרחש במקום גלוי לעין כל. התביעה מעלה לדיון משפטי את הגבול הדק שבין זכות העיתונות לתעד את המרחב הציבורי לבין הגנת הפרטיות של הפרט, ובעיקר את שאלת השימוש החוזר בתמונות ארכיון לצרכים שאינם דיווח חדשותי ישיר. נכון למועד זה, טרם הוגש כתב הגנה מטעם החברה לבית המשפט. התביעה של נהון מצטרפת לשורה של הליכים משפטיים המבקשים להסדיר את גבולות התיעוד העיתונאי בעידן הדיגיטלי, במיוחד כאשר מדובר בדמויות הממלאות תפקידים בכירים במגזר העסקי. הכרעת בית המשפט עשויה להשפיע על האופן שבו כלי תקשורת משתמשים בתמונות "אווירה" של אזרחים מן השורה לצרכים מגזיניים ומסחריים.