אין תוקף להסכמה למסירת מידע באינטרנט במקרה בו המוסר לא קיבל אפשרות להבין את משמעות הסכמתו - קובעת הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. הרשות מפרסמת (25.2.26) גילוי דעת נרחב בנושא ההסכמה מבחינת דיני הגנת הפרטיות, עליו יוכלו להסתמך מי שיטענו - כולל בהליכים משפטיים - שלא נתנו הסכמה מדעת לשימוש במידע. חוק הגנת הפרטיות מטיל אחריות פלילית על הפרתו, וזאת לצד האפשרות לפסוק פיצוי לטובת הנפגע מן ההפרה. המסמך קובע חובת יידוע מוגברת במצבים של פערי כוח בין צדדים, שימוש בטכנולוגיה חדשה או כאשר מדובר בפעולה בעלת פוטנציאל לפגיעה קשה בפרטיות. הרשות מדגישה את הנטל המוטל על מבקשי הסכמה להוכיח שזהיא ניתנה על יסוד רצון חופשי, ומספק הבהרות בדבר הקושי בהסתמכות על הסכמה בהתנהגות ובדבר הצורך לאפשר לאדם לחזור מהסכמה שנתן. בגילוי הדעת מבהירה הרשות, כי חל איסור על עיבוד מידע אישי ש"התקבל, נצבר או נאסף" שלא מתוקף הסכמה תקפה. עיבוד מידע כזה עלול להוות הפרה של חוק הגנת הפרטיות ולהוביל להטלת עיצומים כספיים בידי הרשות. יש להקפיד שתוכן ההסכמה והמידע הנלווה לה יוצגו באופן ברור, נגיש, פשוט ומובן, במיוחד כשמדובר באוכלוסיות מיוחדות כגון אנשים עם מוגבלות. חובת היידוע מוגברת כאשר הסכמה לפגיעה בפרטיות חייבת להינתן מתוך רצון חופשי, מדגישה הרשות. במצב בו קיימים פערי כוח ברורים בין מבקש ההסכמה לנושא המידע, הנטל לשכנע שההסכמה ניתנה מתוך רצון חופשי עשוי להיות מוטל על מבקש ההסכמה. זאת, למשל, על-ידי העמדת חלופה סבירה למסירת המידע, או אי-התניית קבלת השירות במתן הסכמה לאיסוף מידע שאינו נדרש. שימוש בכלים עיצוביים ואמצעים אחרים שנועדו להקשות על הבנת ההסכמה, עלול להצביע על כך שההסכמה שהתקבלה אינה מדעת. בגילוי הדעת מפורטות דוגמאות למצבים בהם עלול להיווצר חשש להסכמה שניתנת שלא מתוך רצון חופשי. כך למשל: מעסיק המבקש להשתמש במערכת המצלמת עובדים בבתיהם במהלך כל שעות העבודה; או חברה טכנולוגית המבקשת לאמן את מערכות זיהוי הפנים שלה ומבקשת הסכמה של מעוטי יכולת לעשות שימוש בתמונותיהם תמורת תשלום סמלי. עוד קובעת הרשות, כי אופן קבלת ההסכמה עשוי להשפיע על תוקפה. ככלל, שתיקתו של אדם או העדר התנגדות מצידו לאיסוף מידע הנוגע אליו, אינם מהווים הסכמה תקפה לפי דיני הגנת הפרטיות. לכן, רצוי ככל הניתן לפנות לאדם לקבלת הסכמתו המפורשת, וזאת בעיקר במקרים של איסוף מידע רגיש או נקיטת פעולה העלולה להביא לפגיעה קשה בפרטיות. במקרים בהם התנהגותו של אדם עשויה ללמד שהוא מבקש לחזור בו מהסכמתו, או שההסכמה מלכתחילה ניתנה באופן נקודתי או לזמן מוגבל, מומלץ שמבקש ההסכמה יפנה אליו על-מנת לבחון האם הסכמתו עומדת בעינה. בגילוי הדעת מצביעה הרשות על מהלכים שונים לחיזוק הליך קבלת ההסכמה, כגון: העדפת קבלת הסכמה מפורשת; שימוש במנגנון של הסכמה אקטיבית (בניגוד לפסיבית); שימוש בכלים טכנולוגיים ועיצוביים לפישוט והנגשת דרישת ההסכמה והמידע הנלווה לה. הרשות מבהירה, כי במקרים שמהלכים אלו אינם מחויבים על-פי הוראות הדין, יוכל מבקש ההסכמה להראות שההסכמה ניתנה כדין.